מה קשה בבגידה? התחושה ש"אני" לא כל עולמו של הצד השני. יש משהו מאוד מרגיע ומאוד מנחם ש"אני" עונה על כל הציפיות, הצרכים המאוויים, התשוקות,

אני רוצה לשחוט " פרה קדושה" בבגידות ולגמרי לא מדוברת ולדבר על זכותו של הצד הבוגד להתאבל על אובדן הקשר עם המאהב/ת. המוטו החברתי הוא

יש לי נוסחא כזאת. באמת. היא עובדת הרמטית ויכולה להבטיח שלעולם לא יהיה משבר, לעולם לא תהיה בגידה, לעולם לא יהיו מריבות, בעיות, אתגרים או

  כשמישהו נבגד הוא תובע לקבל תשובה הגיונית, מוסברת, מנומקת למה היתה הבגידה? אני לגמרי מבינה את הצורך לנסח איזו נוסחא הגיונית כדי להבין מה

כשהבוגד מאשים את הנבגד לבגוד זה מבאס, במיוחד כשצריך להסתיר את העניין הזה ולהרגיש אשמה. אני יודעת שמי שבטח קורא את זה אומר לעצמו "אוי

  זו שיחת טלפון שקבלתי השבוע ממישהי שאני לא מכירה והתקשרה להתייעץ איתי. אני רוצה במאמר הזה לפתח את הנושא הזה של זריקה מהבית כעונש