אנשים רבים חווים כיום חרדות קיומיות, דכאון, תחושה של ריקנות וחוסר משמעות ומחשבה לסיים את הסאגה המעצבנת והמיותרת שנקראת החיים. גם אם לכאורה אין שום

אנשים רבים וביניהם גם אני (בעבר) חושבים שהאישיות שלהם היא הם. וזה מה זה לא נכון. אישיות לדעתי היא אוסף ההרגלים, מנגנוני ההגנה, ההאיחזויות, הסיפורים

אם את לא סובלת את עצמך, למה את כל כך מתפלאת או נעלבת שאנשים אחרים גם לא אוהבים להיות בנוכחותך? אם לא כיף לך עם

גישת המחלקות של החיים: כשמישהו שואל אותי "מה נשמע"? אני לא ממש יודעת מה לענות. החיים שלי הם לא מיקשה אחת אחידה, החיים שלי בנויים

שיקום זוגיות אחרי משבר השאלות הכי משמעותיות שאני נשאלת על הנושא הזה הן האם שיקום  אפשרי? איך סולחים? האם צריך בכלל לסלוח? איך מתגברים על