בגדו בי – לשתף או לא לשתף?

כיועצת זוגית אני נפגשת לא אחת עם זוגות שמגיעים אלי עקב אירוע של בגידה.

אירוע של בגידה הוא אירוע טראומטי מאוד לשני הצדדים גם לבוגד וגם לנבגד. אל תחשבו שלבוגד יותר קל, אלא אם כן הוא יוצר את הבגידה מתוך כוונה לארגן לעצמו דרך מילוט מהזוגיות והבגידה היא תירוץ לשם כך.

אני עוסקת במאמר זה במקרים בהם הבגידה היא זעקה לעזרה וסטירת לחי מצלצלת לבן / בת הזוג כדי להראות שמשהו לא בסדר בזוגיות מתוך רצון (לא מודע) לתקן אותה.

כשאנחנו לא שמים לב לתמרורי האזהרה כשהם עדיין קטנים, מתעלמים מהם, ממשיכים להזניח, חושבים שהזוגיות מובנת מאליה, מפסיקים להשקיע ומזלזלים בסטירות הקטנות, הסטירות הולכות ומתעצמות במידה כזאת שכבר אי אפשר להתעלם מהן.

"הכתובת היתה על הקיר" יגידו לי 2 בני הזוג אבל בחרנו להתעלם מהם ועכשיו כולם משלמים את המחיר והמחיר כואב בצורה שקשה בכלל לנסות ולתאר.

מי זה כולם? הבוגד, הנבגד, המאהב/ת, הילדים, מעגלי התמיכה שלנו שכואב להם בגלל שכואב לנו וגם המשפחה של המאהב/ת .

יש מיתוס כזה שהבוגד הוא הרשע בעוד הנבגד הוא הקורבן. אני לא רואה זאת בצורה כזאת.

לכל אחד יש סף מסוים בו הוא מניף את הדגל האדום ואומר "פוס, שברו את הכלים ולא משחקים".

בבגידה האחריות היא על שני הצדדים. גם הזנחת הזוגיות מצידו של בן הזוג הנבגד היא תרומתו לעצם הבגידה ותמיד יש לקחת זאת בחשבון.

אני לא מנסה להמעיט מהאחריות של הצד הבוגד לתרומתו לקושי, אבל הבגידה מחייבת להציף את הקשיים מעל פני השטח במקום להמשיך להתעלם ולצבור את הלכלוך מתחת לשטיח כפי שעשו עד עכשיו.

מגיעה מסה קריטית שממנה המציאות מתפוצצת בפרצוף, כמו פיצוץ אטומי ללא שליטה.

אם לא מטפלים ברכב שלנו ולא מטפלים בבעיות שנוצרות ובבלאי בסופו של דבר הוא יתקלקל.

אם לא מנקים את הבית שלנו ומתחזקים אותו על בסיס יומי / שבוע, בסופו של דבר אנחנו נחיה בתוך הטינופת שלנו.

אבל משום מה את הזוגיות אנחנו לא מתחזקים ולא משקיעים בה מספיק תשומת לב ואז מתפלאים איך המצב גרוע עד כדי כך ואיך בן / בת הזוג נתן לנו סטירה כל כך מצלצלת כשבעצם לא עשינו שום דבר.

זה בדיוק העניין – לא עשינו שום דבר, לא תחזקנו, לא השתדלנו, לא התייחסנו בכבוד, לא ניסינו…

בגידה היא סוג של מוות ואני לא מגזימה. זה כואב ברמות שקשה בכלל לתאר. בגידה היא מכה מתחת לחגורה שכבר אי אפשר לעבור עליה לסדר היום.

בגידה יוצרת רגשות אשמה וייסורי מצפון מחד ומאידך האשמה של הצד הנבגד.

בגידה מציפה את הקושי לרמה כל כך כואבת שחובה לטפל בה ואי אפשר להתעלם ממנה.

לרוב הצד הבוגד המום מעצמו, מהפגיעה לה גרם במו ידיו לעצמו, לבן הזוג ולילדים. לפעמים הצד הבוגד לא מבין איך יכול היה למצוא את עצמו נוהג בניגוד מוחלט לערכיו ומרגיש שנשאב בעל כורחו לסיטואציה הזאת ובמו ידיו מטיל פצצה שמרסקת את חייו ואת חיי הקרובים לו לחתיכות קטנות.

הצד הנבגד מרגיש שעולמו חרב עליו והפגיעה באמון היא קשה ביותר.

הבגידה מעלה כעסים, זעם, תוקפנות ואגרסיות מצד שני בני הזוג. הצד הבוגד מרגיש שבגלל שהיה לו רע בזוגיות הוא "נדחף" לבגידה והצד הנבגד מרגיש כעס על הבגידה ובצדק רב!!!

זמן השיקום מבגידה הוא זמן ארוך, החזרת האמון הוא תהליך לא פשוט וזה יכול לקחת תקופה לא קצרה עם עליות וירידות מטורפות.

זו רכבת הרים רגשית ואסור בתכלית האיסור להאיץ תהליכים.

בגידה היא גם פרידה מהמאהב/ת שפיתחנו אליהם רגשות חזקים ואנחנו נקרעים בין הרצון להמשיך את הקשר עם המאהב/ת ולהמשיך את הפנטזיה שמתגשמת, לבין בחירה בתהליך שיקום הזוגיות תהליך שהוא קשה, מייגע ומאוד מכאיב.

חלק מהתהליך זה איבוד אבל בגלל הפרידה מהמאהב וזה קשה כקריעת ים סוף שכן זה ממכר יותר מסמים קשים. המוח שלנו מוצף בקוקטייל של הורמוני התאהבות, אנחנו מרגישים נחשקים, סקסיים ומיניים וקשה לוותר על זה, קשה עד מאוד. בעיקר כשהאלטרנטיבה היא סוג של כאב גדול שסופו אינו ידוע.

יש כאן תהליך גמילה פיסית, רגשית, הורמונאלית, מינית, מהמאהב/ת ותהליך זה כואב לא פחות.

 

אני דווקא אוהבת קונפליקטים

מבחינתי קונפליקטים הם סמן ימני שמשהו לא בסדר ומסמנים כמו לייזר את המקומות הבעייתיים.

אף אחד לא מתעורר כשטוב לו וכשהכל נע על מי מנוחות ולא צריך להתאמץ. אנחנו כבני אדם מתעוררים רק בעקבות בומבה אדירה שמכריחה אותנו לעצור, לעשות חשבון נפש ולבדוק מה בעצם קרה פה.

זו הזדמנות מצוינת לעשות חשבון נפש נוקב וכואב וזו הזדמנות אדירה להתעורר, לבדוק מה לא עובד, לשפר ולשדרג את הזוגיות.

יש זוגות שבעקבות בגידה מטפלים בזוגיות שלהם בצורה כל כך מעמיקה עד כדי כך שהם משדרגים אותה לרמה כל כך טובה שלא היו מגיעים אליה אלמלא הבגידה. (אני נשבעת לכם שזה לא מדע בדיוני).

אם לא מטפלים בבגידה ועוזבים את המערכה (מה שהאינסטינקט גורם לנו לעשות) נישאר פגועים, ויש סיכוי גדול שניקח את הפגיעה הקשה הזאת לקשר הבא שלנו. נתחיל אותו מראש עם משקעים קשים ועמוקים שיעיבו על היכולת שלנו להשתקם.

 

לשתף או לא לשתף

כשרע לנו אנחנו נוטים לשתף אנשים הקרובים לנו. זה גם אינסטינקט המפעיל אותנו כחלק מהדינאמיקה שאנחנו יצורים חברתיים. אנחנו מחפשים תמיכה, אהדה, אמפתיה והכלה ומחפשים זאת אצל חברים קרובים ומשפחה.

כשהיינו קטנים וקבלנו מכה רצנו לאבא ואמא לחפש נחמה ועכשיו אנחנו רצים לאבא, אמא, אחים, אחיות, חברים בגלל שחטפנו את המכה של החיים שלנו.

מצד אחד זה טבעי לשתף, אבל… אליה וקוץ בה.

ברגע שאתם משתפים אנשים קרובים קורים מספר דברים שאני משוכנעת שאולי לא נתתם עליהם מספיק את הדעת.

 

עצות אחיתופל

מי שאתם משתפים אותו בד"כ מרגיש צורך לתת עצות, להגיד לכם מה לעשות ולהסביר לכם מה הוא היה עושה במקרה הזה. מאחר שמדובר כאן בתחום מאוד כואב ורגיש העצות שתקבלו מאנשים אחרים "אובייקטיביים" הן מעולם התוכן שלהם, מהפחדים שלהם, מהרגישות שלהם ומהמשקעים שהם עצמם סוחבים בגלל חשיפה לתכנים כאלה בעבר אם אצלם בזוגיות ואם בבית ההורים, חברים או אנשים שזה קרה להם.

הם מגיעים עם הדעות שלהם, האמונות שלהם, הרגשות שלהם ולפעמים עם הכעסים שלהם שכן בגידה מעוררת רגשות חזקים אצל כולנו.

העצות שתקבלו הן לא אובייקטיביות אלא נשלחות היישר מהמרתפים החשוכים של כל אחד מאיתנו, מממלכות של פחד, חוסר שליטה, כאב, אובדן, פגיעה קשה בדימוי העצמי וחרדה.

הסיפור שלכם מעורר אצלם טריגר אוטומטי של עולם החרדות שלהם כך שהתגובה שתקבלו היא סובייקטיבית לחלוטין ויכולה להיות ממש עצת אחיתופל. מה שמתאים להם לא באמת תמיד יתאים לכם ויתכן שממקום באמת טוב הם מנסים לעזור לכם אבל לפעמים הנזק רב מהתועלת.

שמעתי כבר על חברים שתפסו "פיקוד" על אחד מהצדדים והתחילו לנהל לו את החיים. הם השתלטו עליו בגלל שהיו "המצילים" שלו ולא אפשרו למעשה שום תהליך של ריפוי ושל איחוי.

מעט מאוד אנשים מסוגלים להתמודד עם זה ממקום אובייקטיבי כי מין הסתם החברים שלכם מעורבים רגשית ותומכים בכם אחרת לא הייתם פונים אליהם מלכתחילה, נכון?

חז"לנו אמרו "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

החברים שלכם והמשפחה לא יכולה לדון אתכם עד שלא יהיו במקום שלכם וכנראה שכרגע הם לא באמת בנעליים שלכם, כך שהיזהרו מהשיפוטיות שלהם, מהעצות הפופוליסטיות שנשלפות מתוך כוונה להגן עליכם ולתמוך בכם ותזכרו שזו הדרך שלהם אבל לא שלכם, למרות שבכלל לא ברור לכם מה הדרך שלכם.

וגם להם אולי ברור כרגע מה אתם צריכים לעשות, אבל כלל לא בטוח שאם הם יעמדו בסיטואציה הזאת הם ייעצו לעצמם את מה שיעצו לכם.

חברים יקרים ומשפחה – אם מגיע אליכם חבר קרוב או בן משפחה עם כאב אדיר בגלל סיפור של בגידה, תעצרו רגע, קחו נשימה עמוקה, תקשיבו ואל תרוצו לתת עצות.

אם אתם נותנים כבר עצות, יעצו לזוג לפנות לייעוץ זוגי בדחיפות . אלמנט הזמן הוא קריטי, ככל שהזוג ימהר לפנות כך גדלים הסיכויים שיצליחו להשתקם. אם יזניחו שוב את סימפטום הבגידה, הם יחוו בעתיד קשיים גדולים הן מחוסר עיבוד האבל והן מכך שיסחבו איתם את הפגיעה לכל החיים ויש סיכוי גדול שיטרפדו את מערכות היחסים הבאות שלהם בגלל כעס, חוסר אמון ותסכול שלא התמודדו איתו.

אי אפשר לברוח מהשיעורים שלנו, הם תמיד יחכו לנו בסיבוב "אותה הגברת בשינוי אדרת".

 

קואליציה נגד הצד הבוגד

כשאתם משתפים משפחה וחברים בבגידה אתם למעשה מכניסים אותם לחיים שלכם בנקודה שהיא מאוד רגישה, שבירה, לא ברורה, בחוסר וודאות מוחלט ובתחושה קשה של אבל, יגון וצער עמוק.

בשלב זה אתם נתונים להשפעה גדולה מאוד של הסביבה כי הסביבה נמצאת במצב יותר "חזק" מכם. יש נטיה להאזין לקולות הללו ולפעמים הקולות הללו הרסניים.

"תעזוב את השרמוטה הזאת, בגדה בך פעם אחת, היא תבגוד בך עוד פעם".

"הוא תמיד התנהג אליך בגועל, מה את צריכה אדם כזה, רוצי לעורך דין ותפתחי בהליכי גירושין, מה את סמרטוט"?

את המשפטים האלה חברים ומשפחה אומרים מתוך אמפתיה, אך הם מרעילים את המערכת המעורערת בלאו הכי.

רעל מפעפע למערכת ומקשה על תהליך הריפוי, עיבוד האבל, בניית האמון וחזרה לשגרה.

קל מאוד ליפול לתוך קואליציה נגד הצד הפוגע, זה כל כך טבעי וכל כך "מתבקש" אבל זה לא מועיל.

אולי בטווח הקרוב זה מנחם שיצרנו לעצמנו קואליציה נגדו, קואליציה שמראה כמה אנחנו צודקים וכמה נפגענו, אבל בטווח הרחוק זה הרסני.

 

קושי לשקם

כשהקרובים לנו חרצו דעה על בן / בת הזוג הבוגד/ת, קשה לנו אח"כ לחזור בנו כדי להתחיל תהליך של נורמליזציה.

גם ככה קשה לנו מאוד לשקם את האמון, התקשורת והזוגיות, אנחנו בעצמנו הולכים צעד קדימה ושני צעדים אחורה ואומרים לעצמנו : בשביל מה אנחנו משקמים, אולי עדיף להפרד, נמאס לנו להתמודד עם הכאב האדיר והממושך הזה, בשביל מה להשקיע בתהליך הקשה הזה, האם יש פרטנר לשיקום והאם אנחנו בכלל רוצים לשקם.

לתוך הקושי הזה נכנסת הקואליציה הנאמנה שלנו שדואגת לנו, אוהבת אותנו ולא תבחל לנקוט באמצעים נגד מי שפגע בנו.

אם אנחנו לא סגורים על עצמנו, כיצד נוכל להגן על הצד הפוגע מפני הפגיעה של הסביבה?

לפעמים אנחנו דווקא מאוד מרוצים מפגיעה של הסביבה, זו בעצם הנקמה שלנו בו ולפעמים אנחנו נהנים להעניש אותו ולהכניס אותו לגוב האריות כדי שיתמודד עם הדייסה שבישל.

אבל… קשה לשקם אח"כ זוגיות כשהקואליציה שלנו כל כך טעונה וכועסת על בן / בת הזוג הפוגעים.

הם יסתכלו עלינו מתוך השיפוטיות שלהם.

יתכן שיחשבו שאנחנו חסרי חוט שדרה, סמרטוטיים ומנסים לרצות, בעוד הם חושבים שאנחנו צריכים לצאת למסע נקם אכזרי, כי זה מה שהם חושבים שהיו עושים לו היו במצבנו.

בכל מקרה הם יעקמו אף, עיניים ופרצוף לצד הבוגד ולפעמים לא יהססו להגיד את דעתם עליו מה שיפגע עוד יותר בתהליך השיקום הרגיש גם ככה.

לא קל להתמודד עם אופוזיציה שכועסת עליך כשאתה עדיין מתמודד עם רגשות האשמה וייסורי המצפון שלך.

 

לסיכום

אני יודעת שהאינסטינקט הראשוני זה ללכת לספר ולחפש תמיכה, אבל לא תמיד זה מועיל כפי שקראתם במאמר הזה.

עדיף ללכת ליועץ זוגי אובייקטיבי, נייטרלי, שחשובה לו טובתכם וטובת הזוגיות שלכם והוא לא יוצר אופוזיציה נגד אף אחד.

בייעוץ זוגי יש מקום לבדוק מדוע הזוגיות הזאת זעקה לעזרה, מה לא עבד ומה ניתן לשפר ולתקן להבא ע"מ שהזוגיות הזאת תעבוד. יש לבדוק ביחד איתכם איזה צרכים לא התמלאו, מה הפער בציפיות, עזרה בעיבוד האבל כדי שתוכלו להמשיך הלאה מחוזקים, חכמים וגדולים יותר.

זה מסע ארוך וזה משא מכביד, זו רכבת הרים רגשית וזה ניתוח בלי הרדמה ולכן זה מאוד כואב, אבל זה אפשרי.

אני מכירה זוגות שהתגברו על הבגידה והיום הם הרבה יותר מאושרים ממה שהיו לפני הבגידה אבל הם עשו תהליך רציני ועמוק ועבדו קשה כדי להגיע לזה.

הערה: אני לא רוצה שתקבלו את הרושם שאני מעודדת בגידות, לא כך הוא הדבר. אני חושבת שבגידה זה משבר קשה וזעזוע עמוק ועדיף לטפל בזוגיות לפני הבגידה.

אך מאחר שאני לא המצאתי את הגלגל ולא המצאתי את הבגידות, אני ממליצה לטפל בכך אם בשיקום הזוגיות ואם בפירוק הזוגיות ובעיבוד האבל כדי שהמשבר לא יעיב (והוא מעיב אם לא מטפלים) בקשר הבא.

אם נבגדתם ואם בגדתם, פנו לייעוץ זוגי כדי שאתם תנהלו את המשבר ולא המשבר ינהל אתכם.

לקבלת תכנים איכותיים שיעזרו לכם לשפר את הזוגיות לחצו כאן

וכמובן שאתם מוזמנים להשאיר תגובה בתחתית המאמר.

לחיי הזוגיות הטובה שלם!!!

צילה שנהר – מומחית לייעוץ זוגי ואישי, פגישות בכפר ורדים ואונליין

ייעוץ קצר, פרקטי ויעיל.

לתאום פגישת היכרות נא להתקשר או לשלוח ווצאפ ל 0506402526

לצפייה בסרטונים בנושא בגידה נא ללחוץ כאן

 

לרכישת הספר הדיגיטלי כך תתמודדי עם הבגידה שלו נא ללחוץ כאן