התקפי חרדה

"עצרתי את החיים שלי" היא אמרה לי והביטה בי באימה. "אני פוחדת שזה יקרה לי שוב. אני פוחדת אפילו לספר לך שלא תחשבי שמשהו בי לא בסדר, אני מספיק בוטחת בך כדי לדעת שלא תשפטי אותי, לא תחשבי שאני משוגעת ותעזרי לי באמת".

"OK" השבתי, "ספרי לי על מה מדובר".

היא פתחה את פיה והמילים יצאו ממנה בשטף כמו קידוח נפט שמתפרץ בלחץ עצום כלפי השמיים.

"נסעתי עם הנכדים שלי , רציתי לעשות להם יום כיף בחופש הגדול ולקחתי יום חופש מהעבודה כדי להקל קצת על הבת שלי שיהיה לה שקט.

כשהגעתי לרמזור בנהריה עמדתי כמו כולם ואיזה אידיוט צפר לי מאחורה. הוא רצה שאתקדם עם הרכב עוד כמה ס"מ קדימה וסימן לי עם תנועות ידיים נמרצות.

לפתע הרגשתי הרגשה מאוד מוזרה שמעולם לא הרגשתי כמוה לפני כן. בשניה אחת הרגשתי שזיעה קרה מכסה את כל גופי כמו קרח שמקפיא את העצמות וכלי הדם, חולשה איומה תקפה אותי והרגשתי כאילו אני חלולה והתחשק לי להקיא.

הכל הסתחרר סביבי, הנשימה שלי הפכה להיות שטוחה ומהירה והלב שלי פעם בטירוף. הידיים שלי רעדו וגם הרגליים והרגשתי שעוד שניה אני עומדת למות, פחדתי שקבלתי התקף לב והרגשתי כאילו אני לא בגוף שלי ורואה הכל מבעד לערפל סמיך. לא שמעתי כלום ולא ראיתי כלום ואין לי מושג איך בתוך הפאניקה הזאת עברתי את הצומת ועצרתי בצד.

לא ידעתי מה לעשות, הילדים מאחורה נבהלו, לא ידעו מה לעשות והתחילו לבכות. לא הייתי מסוגלת להרגיע אותם ולא הייתי מסוגלת להרגיע את עצמי והרגשתי איבוד שליטה מוחלט על המתרחש".

"כמה זמן לקח כל העניין"? שאלתי אותה.

"בערך 2-3 דקות היא ענתה לי כי אני זוכרת שבתוך כל הבאלאגן הסתכלתי בשעון של האוטו אבל זה הרגיש לי כמו נצח.

לקח לי כמה דקות להרגע ברכב ולהרגיע את הנשימה. לא הבנתי מה קרה לי. לא רציתי להזמין אמבולנס כי כבר הרגשתי קצת יותר טוב וחוץ מזה מה הייתי עושה עם הנכדים.

הגענו לקניון בנהריה ויצאתי ברגליים כושלות מהרכב. כשצפינו בסרט לא הייתי רגועה, שחזרתי שוב ושוב את האירוע ופחדתי מאוד מהנסיעה הביתה, פחדתי שזה יקרה לי שוב".

"וזה קרה לך שוב"? שאלתי אותה.

"כן" היא ענתה לי. "זה קרה לי כשעמדתי בתור לסופר והקניה הרגילה הפכה לסיוט. השארתי את העגלה ליד הקופה, רצתי לשירותים, התיישבתי על האסלה והרגשתי איך אני מאבדת שליטה על עצמי ועומדת לקבל התקף לב או למות".

"מה יש לי"? היא שאלה אותי והסתכלה אלי מודאגת.

"לפי מה שאת מתארת חווית התקף חרדה. האם בזמן האחרון את חווה לחץ או סטרס גדולים בגלל נסיבות כאלה או אחרות"?

"כן", היא ענתה. "הזוגיות שלי עלתה על שרטון וזה מלחיץ אותי מאוד, אני מאבדת שליטה על הזוגיות שלי".

קצת על התקפי חרדה

התקף חרדה זה תגובה נורמלית של הגוף למצב לא נורמלי של הנסיבות. בבסיס ההישרדות האבולוציונית שלנו עומדת תגובת "הלחם או ברח" שמשרתת אותנו מאז ימי קדם. האדם הקדמון נתקל בסכנות של חיות טורפות, לוחמים משבטים אחרים ואיומים קיומיים אחרים. היו לו 2 אפשרויות לתגובה להלחם או לברוח.

המוח האנושי שלנו לא השתנה הרבה מאז במבנה הביולוגי שלו אבל האיומים שאנחנו עומדים בפניהם השתנו מאוד ולכן המוח ממשיך להגיב בצורה כזאת גם אל מול נסיבות החיים המודרניות.

אם נוסיף לזה את המתח, החרדה, התחרותיות, הצפיפות, הרעש, זיהום האויר, המזון והמים המזוהמים שאנחנו מכניסים לגופנו ללא הפסקה, נגיע לרמות עוררות גבוהות במיוחד.

אם לא היתה התגובה של הלחם או ברח סביר להניח שלא היינו שורדים והיינו נכחדים כי לא היינו נשמרים מסכנות.

בתגובה זו גירוי כלשהו מגייס את הגוף ואת התודעה למצב חירום בו האדרנלין גורם לתגובות הגופניות והנפשיות שאדם שחווה התקף חרדה מרגיש.

למעשה את חווית במלוא העוצמה את מוח האדם הקדמון שלנו.

היא הביטה בי וראיתי שהיא מתחילה להרגע. "זה נפוץ"? היא שאלה אותי.

כן עניתי לה, נפוץ מאוד. הסטטיסטיקות מלמדות על כך שכל אדם שלישי בתרבות המערבית יחווה לפחות פעם אחת בחייו לפחות התקף חרדה אחד אם לא יותר.

לרוב הפחד והחשש מהתקף פוטנציאלי נוסף יוצרים את ההתקף הבא כי זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה וכשמצפים להתקף הוא מגיע ביתר קלות.

"למה ההתקף תפס אותי בדיוק ברגע לא מתאים וגם לא רלוונטי? זה לא שהייתי מול בעלי"?

"אי אפשר לתזמן את התקף החרדה שיבוא בזמן המתאים ואף פעם אין זמן מתאים להתקפי חרדה.

המערכת שלך היתה כבר בעוררות גבוהה בגלל הלחץ הנפשי הרב בו היית כך שהגירוי הזה (נהג שצפצף לך בצומת) גרם לך להתפוצץ ולשחרר את סיר הלחץ והקיטור הנפשי, הרגשי והפיסי באמצעות התקף החרדה.

התקף החרדה במקרה הזה מילא תפקיד של שסתום בטחון שאפשר את שחרור הלחץ וניקוזו כי אלמלא שחרור הקיטור, היית יכולה להתפוצץ ולהתרסק כמו סיר לחץ שלא משחררים ממנו את הקיטור".

את יודעת, התחלתי כבר להמנע מהחיים. הפסקתי לנהוג ברכב אם אין לי הכרח בכך וגם כשאני נוהגת אני דרוכה ומתוחה. כפיתי על עצמי מעצר בית כדי שהאירועים הללו לא יתפסו אותי במקום ציבורי.

בפגישות שלאחר מכן עבדתי איתה במספר מישורים.

במישור הראשון עבדנו ישירות על התקפי החרדה בתרגילי הרפיה ודמיון מודרך. נתתי לה כלים מעשיים מה לעשות ואיך להרגיש בשליטה במצב שהוא כביכול נראה כאיבוד שליטה.

במישור השני עבדנו במישור הזוגי. היא ובעלה התחילו ייעוץ זוגי קצר וממוקד ולמדו לתקשר אחד עם השני, להפסיק את הטייס האוטומטי, להבין מה לא עובד, לקחת אחריות ולהבין מה הצרכים של כל אחד בזוגיות ואיך אפשר להפוך את הזוגיות ממסלול התנגשות למסלול המראה.

סוף דבר

התקפי החרדה לא חזרו יותר ונעלמו כלא היו. הם נשארו כזכרון מרוחק לתקופה פחות טובה. בהיבט הזוגי חל שיפור משמעותי והזוגיות שלהם עלתה על דרך של הבנה, אמון, תקשורת טובה, חברות, שותפות ואכפתיות.

צילה שנהר – יועצת זוגית, אישית ומגשרת בגישה קצרה ופרקטית, ניתן גם אונליין.

לתאום פגישת היכרות נא להתקשר או לשלוח ווצאפ ל 0506402526