איך להפסיק להרגיש קורבן בזוגיות?

איך לא להיות קורבן בזוגיות?

האם אתם מזדהים עם אחד מהמשפטים הבאים?
אני משקיעה כל כך הרבה בזוגיות ולא מקבלת בתמורה את מה שאני משקיעה.
אני עובד המון שעות ומאוד עייף ואשתי לא מעריכה את המאמצים שלי.
ויתרתי על הלימודים בשביל הזוגיות והמשפחה.
עשיתי רילוקיישן למענו, ויתרתי על הקריירה, על המשפחה, על החברות, על החיים בארץ ואני מאוד מתוסכלת מזה.
האם אתם מתוסכלים בזוגיות שלכם?
האם אתם מרגישים קורבנות?

מתי נתינה היא ממקום מעולה וחזק ומתי היא ממקום לא טוב?

אענה על זה.

יש הבדל עצום בין נתינה שממלאת את הנותן לבין נתינה שמרוקנת את הנותן.
הנתינה המרוקנת היא הנתינה הקורבנית, כי היא מגיעה ממקום של ביטול עצמי וחוסר דיוק.
כשאתם נותנים ממקום של חוסר, כשאתם נותנים ממקום לא חזק, ממקום שזה בא על חשבונכם אתם מעמיסים על עצמכם יותר ממה שאתם יכולים לתת ויוצרים לעצמכם גירעון.
הגירעון הזה יוצר תחושה של קורבנות, כעס, מירמור, תסכול.
בנוסף הגירעון הזה יוצר ציפיות ממקום של מחויבות.
כי אם השקעתם ונתתם כשלא מתאים לכם, אתם מצפים שאחרים ישקיעו גם כשלא נוח להם. אם כשלא נוח להם הם אומרים לכם "לא" אתם מאוד נעלבים.
כי איך זה שאתם נתתם גם כשלא התאים לכם וכשהם אמורים לתת לכם הם לא נותנים?
זו בדיוק תחושה של קורבנות.
כדי להימנע ממנה אתם צריכים כמה דברים:
1. מודעות עצמית כלפי עצמכם כדי לדעת: כמה לתת, למי לתת ומתי לתת.
2. לדעת מה המניעים שלכם בנתינה?
3. האם יש לכם ציפיות כשאתם נותנים?
4. או שאתם נותנים כי אתם רוצים ובלי לצפות לתמורה ולהתחשבן כשאין תמורה?
5. לתת לעצמכם לגיטימציה להציב גבולות.
6. לדעת להציב גבולות כשלא מתאים לכם. גם אם האחרים יכעסו כי הרגלתם אותם שמגיע להם ושאתם מבטלים את עצמכם.

דוגמא מהקליניקה:

זוג מתוסכל וכועס הגיע לפגישה של ייעוץ זוגי.
האשה סיפרה שהיא הגיעה מהעבודה מאוד עייפה ולמרות זאת עשתה על האש לבעלה גם כשלא התאים לה.
אחר כך כשהיא באה לפרוע את החוב ובקשה ממנו משהו והוא סירב כשהיה עייף וביקש לעשות זאת אחר כך, היא מאוד נעלבה, כעסה, אמרה שכמו שלא התאים לה והיא עשתה, ככה הוא צריך לעשות עבורה גם אם לא מתאים לו.
היא הטיחה בפניו שהוא לא מעריך אותה, מזלזל בה, שהיא לא תעשה עבורו כלום ומזה התפתח ריב משמעותי בגללו הם באו לטיפול זוגי.

בדיעבד בייעוץ הזוגי כשהם הפיקו את הלקחים הם בנו סצנה אחרת:
הוא חוזר מהעבודה, מבקש ממנה לעשות למענו על האש.
היא מסרבת כי היא עייפה ומסבירה לו את זה בצורה עניינית בלי כעס.
הוא מקבל את זה.
הם מכינים ביחד ארוחת ערב, אוכלים ביחד, מפנים את הארוחה ביחד ומתיישבים לראות את הסדרה האהובה עליהם בטלויזיה.

אין קורבנות, אין עשייה של משהו שלא מתאים לאחד הצדדים. אין ריצוי ואין חוב שרשום בפנקס החובות.

 

תרגיל:

 

אני מזמינה אותך להתבונן איפה בזוגיות / בחיים שלך יש תחושה של קורבנות.

מה לא מדויק בנתינה הזאת? התיזמון? המינון? הסביבה? האנשים? הציפיות שלך לעצמך? הציפיות של אנשים אחרים ממך?

לאחר שענית לעצמך, מה ניתן לשנות?

 

אם לא הורדת את מדריך המתנה בוידאו לתקשורת טובה בזוגיות, אני מזמינה אותך להקליד מייל עכשיו והסרטון של 3 דקות יגיע למייל שלך, נא לבדוק שלא הגיע לספאם / קידום המכירות בג'ימייל.