מריבות קשות בזוגיות – להזמין משטרה או לא?

כיועצת זוגית אני נחשפת לא מעט למקרים בהם זוגות, יותר נכון האשה מערבת משטרה.
אני חס וחלילה לא מדברת על מקרים של אלימות שבהם חובה לערב את המשטרה ואת הרווחה, אני מדברת על מקרים של תלונת שווא כנגדו.

אני רוצה לחלק את התלונות לשני מצבים:
1. תוך כדי הנישואין כניסיון לא מוצלח לפתור מריבות קשות בזוגיות.
2. תלונות שווא על אלימות מצד בן הזוג כאיסטרטגיה של גירושין.

 

1. לרוב התלונות מוגשות על ידי נשים שמרגישות מאוד מתוסכלות במריבות שלהן.
המריבות מסלימות לכדי צעקות הדדיות, צרחות, זריקת חפצים, לפעמים הדדית. לפעמים הילדים עדים למריבות הקשות הללו וזה עלול לגרום להם לחרדות ואפילו טראומות קשות. כשהטונים בלתי נסבלים האשה מרימה טלפון למשטרה ומזעיקה ניידת שתבוא ותיקח את הבעל.

המשטרה היא לא בית משפט לענייני משפחה והמשטרה לרוב תיקח את הבעל, תרחיק אותו מהבית, במקרים מסוימים תעצור אותו והוא ייאלץ לבלות את זמנו מחוץ לבית כשאפילו אין לו אפשרות לקחת מברשת שיניים, תחתונים, או את הלפטופ שמשמש אותו לעבודה. כדי לקחת את הדברים האלה הוא יצטרך ליווי של משטרה.
כשמזמינים משטרה למריבה בזוגיות זה GAME CHAMGER מאוד רציני. חוקי המשחק משתנים לחלוטין ברגע שזה קורה.
האמון בין בני הזוג נשבר, הילדים עלולים לקבל טראומה כשרואים ששוטרים לוקחים את אבא והדרך משם לגירושים קשים רצופים מלחמות חורמה, קצרה מתמיד.
הגבר מרגיש הרבה פעמים שזה לא כוחות שהמשטרה מאמינה לאשה כי היא אשה.
האשה מרגישה כוח גדול כשגוף משטרתי לוקח את בעלה ומרחיק אותו מהבית כשהוא נזרק לרחוב ומחפש פתרון. זה אולי טוב לאגו אבל זה שובר את המערכת הזוגית הרגישה גם ככה.

השוטרים עושים את המוטל עליהם ומרחיקים את הניצים זה מזו, ברוב המקרים הגבר מורחק.
והילדים, מפוחדים ונקרעים בין כל הצדדים.
בשורה התחתונה האמוציות משתלטות וזה מהלך שאין ממנו דרך חזרה כי זה כמו להפיל פצצת אטום בחנות של כלי חרסינה רגישים.
נשים מזמינות משטרה מתוך תסכול, מתוך פחד אמיתי שלהן, לפעמים מתוך רצון להראות לבן הזוג מי הבוס וממי כדאי לו לפחד.

 

2. תלונות שווא על אלימות כאיסטרטגיה בגירושין.
יש עורכי דין שממליצים ללקוחות שלהם להגיש תלונה במשטרה כדי שיהיה, כי זה נתפס יותר טוב בעיני הרבנות ובית המשפט לענייני משפחה שיש פה לכאורה 2 צדדים: הצד האלים והצד הקורבן.
זה מעלה את רף הסכסוך בגירושין לרמה הבאה של המלחמה.
גברים שהוגשה נגדם תלונת שווא על אלימות מצד האשה שלהם מוצאים את עצמם חסרי יכולת להוכיח את חפותם. לרוב האנשים אין מצלמות בבית בזמן אמת ואין להם דרך להוכיח שהם לא הרביצו ולא איימו.
כשאשה מגישה תלונת שווא במשטרה הכוח הוא אצלה, כי יאמינו לה. אף שוטר לא ירצה שיקרה אירוע אלימות חריג במשמרת שלו ולכן ההליך הוא די פשוט, מעצר / הרחקה.

אני מכירה נשים שעושות זאת על בסיס קבוע כנקמה בבעל ממנו הן מתגרשות, כדי לסחוט ממנו תנאים טובים יותר בהסכם הגירושין, כדי לשבור אותו נפשית וכדי להסית ולהרעיל נגדו את הילדים שלהם. כדי לחרב את מקום העבודה שלו וכדי להפחיד אותו שבכל רגע נתון הוא ייעצר, לא משנה מה קורה ואיפה הוא נמצא: בישיבת צוות, במילואים, עם חברים בבילוי משותף או מבקר את אמא שלו בבית חולים סיעודי.

חוסר הוודאות של הגבר מתי הוא עלול להיעצר בלתי נסבל ורק מחריף את המאבק של הגירושין ואת האכזריות של התהליך.
מאחר שבישראל תהליך גירושין יכול לקחת כמה שנים, הרי שמאוד קל בלהט הרוחות כשכל צד נסחט נפשית ורגשית, להגיש תלונת שווא במשטרה ולשנות לתמיד את מאזן האימה.

 

מי משלם את המחיר?
כולם. הגבר, האשה, המשפחה המורחבת שמוצאת את עצמה בעל כורחה בגירושין מכוערים ומלאי שנאה ואמוציות ומי שנדפק מזה לכל החיים הם הילדים.

 

את רוצה להזמין לו משטרה?
תחשבי פעמיים אם זה כדאי לך והאם זה באמת מוצדק.

אם את מגלה שהמריבות ביניכם קשות מאוד, שאת בדרך לקפוץ לתחנת המשטרה הקרובה כדי להראות לו מה זה, אני מציעה לך בחום לפנות אלי, אשמח לעזור לך ולכם לעלות על המסלול, לסייע לכם לתקשר ולהפוך את המריבה והתסכולים לזוגיות טובה, משוחררת שיש בה אמון, חום ובטחון.

צילה שנהר
יועצת זוגית בצפון ואונליין בסקייפ
לקבלת וידאו מתנה ממני בנושא תקשורת בזוגיות נא ללחוץ כאן