לחטט אצל בן או בת הזוג – לגיטימי או לא?

אז מה אתם אומרים על חיטוט בטלפון? במייל? בפייסבוק? בווצאפ?

לגיטימי, נחמד, לא לגיטימי, מראה על פלישה, או אולי זו מחמאה?

לא אחת זוגות בקליניקה שלי מספרים לי על חיטוט בטלפון שלו / שלה.
לפעמים זה סתם ככה בשביל הכיף.
לפעמים זה כחוקר/ת שב"כ אחרי בגידה.
לפעמים זה כדי לאותת ש"הנה אני עם היד על הדופק שאם את/ה מתכננ/ת בגידה אני אגלה את זה יותר מהר ממה שאת/ה חושב/ת".
לפעמים זה נובע מחוסר בטחון עצמי וצורך לראות מה מתרחש מאחורי הגב.
לפעמים זו דרישה של בן / בת הזוג לחטט.
לפעמים זה כדי לבדוק תגובה ולראות האם יש משהו להסתיר.
לפעמים זה ממש מתוך חדירה פולשנית לתוך הטריטוריה של בן / בת הזוג, כי אם אנחנו נשואים אז אין לגיטימציה לפרטיות, אין נבדלות, אין אוטונומיה, הכל ביחד ואוי ואבוי אם לא.

 

הבעיה היא שהדפוסים האלה או מתקבעים או מחמירים וכאשר זה כבר לא מתאים יותר לצד שמחטטים לו והוא מביע התנגדות או חוסר שביעות רצון זה מוביל לתרעומת קשה מהצד המחטט:
1. למה הכעס?
2. מה כבר יש להסתיר?
3. להתחיל לחשוד?

 

הצד המחוטט מתחיל להסביר, להתנצל וקשה מאוד להעמיד גבולות לאחר שלא היו גבולות, או שהגבולות לא היו ברורים.

מהזוית המקצועית כיועצת זוגית:

זוגיות, נישואין, משפחה, שגרה, אלו הם עניינים מאוד תובעניים שגם ככה הפרטיות והאוטונומיה של האדם נשחקת במערכות האלה.
כשמוסיפים לזה חיטוט במייל / פייסבוק / ווצאפ / טלפונים / מערכות ניווט / המסרונים והקלטת שיחות בידיעה או שלא והאזנה להן, זה מעלה עוד יותר ושוחק עוד יותר את הפרטיות, האוטונומיה והנפרדות של הזוגיות. ומחבל ברומנטיקה ובאהבה.

חבל לי שבני זוג הופכים להיות חוקרים פרטיים / מרגלים של בני הזוג.
זה מגיע לרוב ממקום של פחד להיפגע בזוגיות ולכן יש ניסיון לייצר שליטה רוב הזמן.
הבעיה היא שזו נבואה שמגשימה את עצמה, כשמישהו מרגיש חשוד / אשם / נחקר כשאין סיבה זה יגרום לו להרגיש זוועה.
מבאס להרגיש אשמ/ה כשאותו אדם חף מפשע.

וכשמישהו נחקר / נענש בגלל סיבה, כמו בגידה / פלירטוט / הודעה חשודה. מערכת הזוגיות הופכת להיות מענישה, לא שיוויונית, כועסת, מפוחדת, חוקרת ונמנעת.
לפעמים התחושה היא של סוהר/ת מול אסיר/ה.

זה עצוב, זה כואב וזה מעביר מסר נוראי לילדים.
שאי אפשר לבטוח, שצריך לחשוד כל הזמן, שאין לגיטימיות לפרטיות.

 

 

כשזוגות נפרדים אחרי זוגיות של סוהר/ת אסיר/ה, לרוב קורים אחד משני התרחישים וזה לפי מגדר.

נשים אסירות ימצאו לעצמן מהר מאוד סוהר חדש, הפחד להיות לבד מחוץ לכותלי בית הסוהר משתק ומפחיד ומי שהתרגלה לחיות כך, ייתכן שתשחזר את זה שוב במערכת היחסים הבאה אלא אם כן עשתה עבודה עם עצמה.

גברים אסירים לא ירצו להיכנס למערכת יחסים זוגית נוספת וימצאו את עצמם לבד או בסטוצים אינסופיים רק כדי לא להתחייב ולמצוא את עצמם בבית סוהר נוסף בחסות הרבנות.

כך או כך, המוטו שלי לחיים טובים וזוגיות טובה.
"חייה ותן לחיות".

 

התחברת למסר? מעולה.

ממליצה להירשם לדיוורים שלי כדי לקבל הודעות על מאמרים, סרטוני וידאו חדשים ועוד… בלחיצה כאן

 

צילה שנהר ייעוץ זוגי אישי וגישור בצפון ואונליין

מומחית לטיפול במצבי בגידה בזוגיות.