האם את/ה חווה אלימות? וזה ממש לא עניין של מכות

מריבות במשפחה

הייתי בהרצאה של אשה מופלאה שספרה שהיא חוותה אלימות בבית, מדובר באשה חזקה, עוצמתית, מודעת לעצמה, נכון שהיא לא קבלה מכות אבל היא חוותה אלימות ולקח לה המון שנים להבין שזה מה שהיא חווה. בהרצאה היא אמרה שהיא לא הבינה בכלל שיש נגדה אלימות ואם מישהו רק היה מסב את תשומת ליבה, זה היה עוזר לה להרים את מסך ההכחשה.
מיד שלפתי את הנייד והתחלתי לכתוב נקודות במזכרים בטלפון שלי כדי שלא אשכח, רציתי להביא לכם את ההתרשמות שלי בצורה אותנטית.

אני רוצה שתשאלו את עצמכם / עצמכן האם אתם אתם / אתן חווים אלימות כלשהי?

 

ברור לי שתגידו לי שלא, אבל אני ממש מקווה שאחרי המאמר הזה תראו את הדברים אחרים.

ולא אני לא באה לדכא אתכם ולא באה להגיד לכם להתגרש / לעזוב הכל / לזרוק את הילדים.

אז מה זו אלימות בזוגיות? בשורה התחתונה אלימות היא כל פעולה שיש בה כוחניות שנובעת מפחד שאדם אחד מפעיל על אדם אחר. זו לא הגדרה של אבן שושן, זו ההגדרה שלי שהגדרתי לאחר שחשבתי על זה כמה שניות.
למה זה מתעתע ולא נראה כמו אלימות? כי האלימות נארזת במסווה של "אהבה, דאגה, אכפתיות".
זה מתעתע כי הצד שמופעלת כלפיו האלימות לא מבין שזו אלימות והוא מרגיש אשם או לא מספיק טוב ולכן מסכים לאלימות כלפיו ברמה הלא מודעת.
כי אלימות היא גם כלפי הצד האלים וגם כלפי הצד שאלימים נגדו זה טנגו אכזרי שמתקבע, אכי אלימות ממכרת, כי אלימות מתחפשת למשהו אחר, כי מתרגלים לזה והכי גרוע…. הילדים מקבלים זאת כאוירה טבעית שצריכה להיות בין אנשים והופכים להיות אלימים בעצמם בלי שהם בכלל מבינים שזו אלימות.
יש סיכוי ענק שהם יהיו אלימים בעצמם או יסכימו ששינהגו כלפיהם באלימות כי "ככה זה בבית וזה טבעי שמתנהגים ככה".
נדמה לנו שאלימות זה רק מכות, אז תנו לי לחדש לכם… זה הרבה מעבר למכות.
האם גברים אלימים יותר מנשים? ממש לא, גם נשים משתמשות באלימות כלפי אנשים אחרים ובן הזוג אם כי בצורות יותר מתוחכמות מבחינה מנטלית, רגשית ופיסית.

 

סיפור מקרה

 

הגיע אלי זוג לטיפול בעקבות אלימות של הבעל כלפי אשתו. היא סיפרה שהוא דחף אותה בכוח רב וגרם לה נזק פיסי. מבחינתה זו היתה עילה לגירושין. מדובר באדם שקט ומופנם, ביישן שלא מחפש לריב
כשבדקנו מה קדם לשניות האלה שהוא דחף אותה הסתבר שהיא היתה בהתקף אמוק של מריבה שיצאה משליטה. היא פתחה את ארונות המטבח וזרקה עליו צלחות קרמיקה בעודה צורחת וצועקת ומשתוללת. היא לקחה את כסאות המטבח והטיחה אותם על הקיר והטיחה אותם עליו.
כדי להגן על עצמו הוא דחף אותה וגרם לה נזק פיסי.
שני השדים של שניהם התגלו באותו הרגע, רק שבגלל שהוא גבר זה היה נחשב אלים.
מה קדם לריב ביניהם שגרם להתלקחות כזאת? ירידה בחשק המיני שלו כלפיה והתסכול העצום שלה מזה שהוא לא נמשך אליה.
מה קדם לירידה בחשק המיני שלו? מריבות אינסופיות ביניהם על חלוקה הוגנת של מטלות הבית.

 

איך אלימות באה לידי ביטוי?

ברור שזריקת חפצים ודחיפה / מכות זה אלימות אבל תרשו לי לכתוב לכם אינוונטר של דברים שאולי לא נתפסים כאלימות.
1.  קנאה מופרזת שעלולה להתפרש כאהבה ענקית, פחד שאחד הצדדים יקום וילך. "את/ה לא אוהב/ת אותי, כי אם היית אוהב/ת אותי היית עושה ומתנהג/ת כמו שאני רוצה".
2. מניפולציות רגשיות, האשמה בלתי פוסקת שמטרתה לגרום לאחר לעשות או להתנהג בדרך שלא מועילה לשני הצדדים או שמתחשבת רק בצד האלים.
3. קללות, הקטנה, השפלה, צעקות, במיוחד ליד אנשים אחרים / ילדים.
4. ניתוקי טלפון בפרצוף באמצע השיחה.
5. התנהגות אובססיבית כלפי הצד השני, תובענות, שדידה של אנרגיה / זמן.
6. חיטוט בדברים האישיים: ווצאפ, מיילים, חפצים, נייד.
7. התנהגות מינית פוגעת: תובענות מינית, העלבה, הימנעות מינית כעונש על… כפייה של סקס, האשמה.
8. סחטנות, אם לא תעשה / תעשי מה שאני רוצה יהיו לזה סנקציות קשות, איומים.
9. אלימות כלכלית כמו לקחת כרטיס אשראי, להעלים את המפתחות של האוטו.
10. שלילת חופש: לנעול בבית, לאסור להיפגש עם חברות, משפחה, להרחיק מאנשים קרובים "בשם האהבה, כי כשאוהבים אין צורך באנשים אחרים", או "מה יש לך להיפגש עם אחרים כשאני נמצא/ת בחייך".

 

הצד שמסכים לאלימות כלפיו ולא!!! אני לא מאשימה את הקורבן

 

למול כל צד אלים יש את הצד השני שמסכים שיהיו אלימים כלפיו, לפעמים הצד שמסכים נמצא בהכחשה מוחלטת ובכלל לא מודע לזה שהוא נתון לאלימות. לפעמים ההסכמה נובעת מרגשות אשמה, מייסורי מצפון, מהפחד להיות לבד, מדימוי עצמי נמוך, מגיע לי שיתנהגו אלי ככה.
האגו שלנו לא ירשה לנו להפנים שאנחנו חווים אלימות. כי האגו אומר לנו : אנחנו אנשים חזקים, משכילים, מרוויחים, אין מצב שמתנהגים אלינו באלימות. אבל אלימות זה דבר כל כך מתעתע וחמקני שיש מצב שאנחנו חווים אלימות על בסיס יומי ולא מודעים לכך.

למה אנחנו מכחישים את האלימות הזאת? למה אנחנו לא רוצים להודות בפני עצמנו שאנחנו מתמודדים עם החרא הזה?
כי מה זה אומר עלינו? מה זה אומר על החיים שלנו? מה זה אומר על הבחירות שלנו? מה זה אומר על העתיד שלנו ומה לעזאזל אנחנו אמורים לעשות עם ההבנה הזאת? אנחנו פוחדים פחד מוות לעשות שינוי כי אנחנו פוחדים מההשלכות של זה, נכון?
וזה כואב ולא בא לנו להביט לכאב הזה בעיניים, לא בא לנו לקחת אחריות, לא בא לנו לעשות שינוי ולא תמיד יש לנו כוח כי הצד האלים הוציא מאיתנו את האונים ואנחנו חסרי אונים, מפוחדים ולא מאמינים בעצמנו.
בגלל ההכחשה אנשים לא מטפלים בשיניים שלהם, לא מטפלים במינוס שלהם, לא מצליחים להתמיד באורח חיים בריא ולא מטפלים בהתמכרויות שלהם, כי הם מעדיפים להתעסק עם הסחות דעת מאשר להתמודד עם הבעיות האמיתיות.
ואז אנחנו מתחילים לספר לעצמנו סיפורי אלף לילה ולילה.
כמו שאמרה לי מישהו שחווה אלימות והתעללות כל הזמן: "נו, טוב, לפחות הוא לא מהמר, לא נרקומן ולא שיכור". והצרה הכי גדולה היא שהבן שלה מתחיל להתנהג אליה בדיוק כמו שבעלה מתנהג אליה ואני לגמרי יודעת שהבן שלה יתנהג ככה לכל אשה שתהיה בחייו וכך מעגל האלימות יימשך, כי גם הילד שלו סביר להניח שיתנהג ככה.

 

אז מה יש ומה אין באלימות?

כשיש אלימות אין כבוד.
כשיש אלימות יש פחד.
כשיש אלימות יש כוחנות.
ולא… זאת לא אהבה, זאת לא דאגה, זאת לא אכפתיות.
אהבה זה תדר מאפשר, תדר שמקבל את האחר בדיוק כפי שהוא גם אם ההתנהגות היא לא בדיוק כמו שאני רוצה.
אהבה זה לא לחשוב שאני מרכז העולם וכל הסביבה צריכה לעשות את מה שאני רוצה.
אהבה זה צניעות, ענווה, הקשבה, כבוד, פירגון, איפשור.
אהבה זה לא להיאחז בבן אדם השני ולעשות מניפולציות כדי לגרום לו / לה להישאר כי אני פוחד/ת שיעזבו אותי.

אני מקווה שהבנת לאחר קריאת המאמר שלי שאלימות זה לא רק מכות, סימנם כחולים או כסא שזורקים עליך.

אני רוצה להאמין שאת/ה לא חווה אלימות בחייך.
אם כן ואת את או אתה רוצים להתייעץ איתי ניתן לשלוח ווצאפ ל 0506402526
ואם טרם נרשמת לקבל את המתנה בוידאו נא להקליד מייל והמתנה אצלך תוך שניה וחצי.

צילה שנהר – יועצת זוגית אישית ומגשרת.
ייעוץ זוגי בצפון ובכל הארץ והעולם אונליין.
אני מתמקדת בשיקום זוגיות אחרי בגידה.