איך זה יכול להיות שאני עדיין אוהבת אותו למרות שבגד בי?

איך אני עדיין אוהבת אותו למרות שהוא בגד בי?
איך למרות הבגידה שלה אני לא שונא אותה?
אני נשאלת הרבה מאוד את השאלות האלה מאנשים שנבגדים בזוגיות שלהם. יש להם משוואה בראש או שאנחנו כחברה מאמינים ככה במחשבה קולקטיבית שאם מישהי בגד במישהו התגובה האוטומטית צריכה להיות שנאה, גירושין ולשכוח את הבוגד/ת בהקדם האפשרי כדי להתחיל זוגיות חדשה נטולת בגידות עם אמון המתקרב ל 100%
בפועל זה לא קורה וזוגות שהיו ביניהם רגשות טובים ופחות טובים מוצאים שלמרות הבגידה ולמרות הכעס הגדול והעלבון עדיין נשארות שם תחושות של רגש חיובי.
זה מבלבל מאוד. כי הצד הנבגד אומר לעצמו "אני כנראה ממש סמרטוט שאני לא רק נבגד/ת אלא גם חסר כבוד עצמי ועמוד שדרה שעדיין יש לי רגשות חיוביים כלפי מי שפגע/ה בי".

אני רוצה להגיד לך משהו.

אנחנו אנשים מורכבים ואנחנו יכולים להכיל טווח שלם של רגשות ומצבים. אהבה שנאה. לעזוב מול להישאר. להכאיב מול חמלה. כעס מול הבנה. זעם מול קבלה.
אבל בעולם שלנו אנחנו אוהבים את הדברים ברורים, או שחור או לבן. אנחנו עמוסים מדי מכדי להתעסק עם אינסוף גווני הביניים. למי יש זמן וכוח לזה כשיש לנו מיליון מלות על הראש, קשה לנו מול מה שלא ברור ומה שלא ליניארי.
כשהדברים לא ברורים זה גורם לנו להיות במקומות שאנחנו לא סובלים: בלבול, חוסר וודאות, מתח, חוסר הבנה, חוסר שליטה וזה מטריף לנו את הנשמה.
אנחנו רוצים לבחור בין 2 אפשרויות מקסימום ולא להסתבך בין עשרות שבילים לא ברורים שבכלל לא בקשנו לצעוד בהם.

 

אז למה עדיין יש רגש למרות הבגידה?

1. בגידה מראה לנבגד שהקשר לא מובן מאליו וכשמשהו לא מובן מאליו פתאום מעריכים אותו יותר. האם זאת אהבה? לא יודעת אולי.
אני שומעת מנשים משפטים כמו : לא העליתי בדעתי שמישהי תסתכל עליו, בקושי אני מצליחה לראות בו גבר אז חשבתי שאין לו את זה ופתאום כשאני מגלה שאשה אחרת מוצאת בו עניין, זה משנה את כל התמונה. מה היא רואה בי שאני הפסקתי כבר לראות"?

 

2. היאחזות, כשהצד הנבגד מגלה שיש אדם נוסף בטריטוריה זה גורם לנבגד להיאחז במוכר ובידוע אפילו שהמוכר והידוע פגע.
"אני כל כך פוחד שהיא תעזוב אותי לטובת מישהו אחר שאני לא מוכן לוותר עליה, לא מוכן להפסיד במלחמה הזאת על הזוגיות ועל הילדים ואני לא יודע איך ליישב את הסתירה בין הכעס האדיר שיש לי עליה, לבין זה שאני לא רוצה שהיא תעזוב אותי ותחייה עם המאהב או מישהו אחר".

 

 

3. בגלל ההיסטוריה המשותפת
"יש לנו ילדים, היסטוריה, תחביבים משותפים, חברים משותפים, משפחות מורחבות, יש לנו הרבה מאוד ביחד, אז לזרוק הכל בגלל הבגידה? ומצד שני איך אפשר לחיות עם הבגידה הזאת כשאין אמון"?

 

 

4. כי עדיין יש רגש.
בוגדים גם כשיש רגש, אהבה ורגש בזוגיות הם לא תרופת מנע לבגידה ולא חיסון הרמטי. אנשים שאוהבים בזוגיות מגלים שהלב שלהם פתוח לאהוב גם אנשים אחרים, כי הלב טבעו לאהוב יותר מאדם אחד, למרות שחוקי המונוגמיה העכשוויים החליטו שהלב אמור לאהוב רק אדם אחד אחרי החתונה, או לאהוב בסדרות ליניאריות: להכיר – לאהוב – להיפרד, להכיר – לאהוב – להיפרד.
אנחנו לא מסוגלים לסבול את הפיכת הסדר: להכיר – לאהוב, להכיר מישהו אחר בנוסף ולאהוב אותו בו זמנית… ואז… להיפרד?

 

 

5. כי אנחנו פוחדים מנטישה.
זה הדבר הכי בסיסי, אנחנו פוחדים שינטשו אותנו כי בנטישה אנחנו מרגישים מתים, אבודים, חסרי אונים, בלתי מועילים, בלתי רצויים וזה פוגע ומעליב. הנטישה עבור מישהו אחר או מישהי אחרת כל כך כואבת שכבר לא יודעים מה עדיף, כאב הבגידה או כאב הנטישה אחרי הבגידה או כאב הנטישה לפני הבגידה. יש אנשים שיבחרו להישאר בזוגיות עם בגידה רק בגלל הפחד להינטש ולהישאר לבד. מסיבות רגשיות, כלכליות, ניהול משותף של משק הבית ועוד…
"מה… אני משוגעת לשחרר אותו? שמישהי אחרת תהנה ממנו? מהכסף שלו ושלי שצברנו ביחד? שמישהי אחרת תהיה עם הילדים שלי כשהם יבקרו את אבא שלהם? שכל העול של גידול הילדים יפול בעיקר עלי בזמן שהוא יהנה לו עם החברה החדשה שלו? גם נבגדתי וגם מישהי אחרת תקבל אותו על מגש של כסף עם כל מה שעבדתי בפרך כדי להשיג? זובי! הוא יישאר איתי ואעשה לו את המוות על מה שעשה לי (רק שלא אגזים ואבריח אותו למאהבת שלו שבטח התייחסה אליו יותר טוב ממני).

 

בגידה זה עניין מורכב, תהליך ארוך ולא פשוט. פרידה לא עוזרת לטפל בלב שבור ויש הרבה אנשים גרושים לאחר בגידה שעדיין נושאים על עצמם כעס וכאב.
הכעס הזה נשאר איתם גם לזוגיות הבאה ואם לא מטפלים בזה נכון הכאב יכול להישאר עד המוות.
או להקדים את המוות כי הכעס אוכל את הגוף והנשמה מבפנים ומשם הדרך למחלות קצרה מאוד.

 

צילה שנהר
יועצת זוגית אישית ומגשרת
ייעוץ זוגי בצפון ואונליין מכל מקום בארץ ובעולם.

להדרכות כך תתגברי על הבגידה שלו לחצי כאן
להדרכה כך תחזיר את האמון לאחר הבגידה שלה לחץ כאן