שיתוף מהלב מול ענישה
"בטח שהייתי רוצה שיגיד לי שבגד בי", היא אמרה לי. "איך היית מגיבה"? שאלתי.
"זה ברור, הייתי מתגרשת ממנו עוד באותו הרגע, הוא לא היה רואה יותר את הילדים בחיים והייתי מרוקנת אותו מכל דבר כעונש על מה שעשה. והייתי דואגת שהוא יתייסר עד יומו האחרון על מה שעשה".
"אז עם עונש כזה חמור איך את רוצה שהוא יגיד לך או יודה בפנייך שזה מה שעשה"?
זה כמו שאני שומעת הורים למתבגרים שמספרים לי שהם לא מבינים למה הילד שלהם לא משתף אותם בדברים רעים שעשה. ואיך הגבתם כשעשה משהו שלא מצא חן בעיניו? מה זאת אומרת, ברור שהענשנו אותו ממש קשה, בלי טלפון, בלי חברים, בלי משחקי מחשב, שיישב בחדר וייחנק שם לתקופה בלתי מוגבלת. למה שיספר לכם בפעם הבאה אם זו התגובה שקבל? כי ככה, זה התפקיד שלנו בתור הורים. אנחנו מצפים ממנו שיספר לנו ושיחטוף באומץ את העונש הענק שאנחנו מתכננים לו.
אבל אנחנו לא מבינים למה הילד ממשיך לשקר לנו ולא להגיד לנו שעשה דברים לא טובים.
אנשים לא מטומטמים, לא ילדים ולא אנשים בוגרים ואם מונחת על צווארם חרב סמוראים לעריפת ראשים הם לא יודו במה שעשו. למה? העונש על ההודאה מפחיד אותם הרבה יותר מאשר השקר.
נשים מבקשות שיח פתוח, שיספר להן הכל על הבגידה, שישתף אותן במה הרגיש, בכל הפרטים הטכניים, אבל בו זמנית מעבירות מסר מאוד נוקשה שאתה אוטוטו מת.
אנשים שבוגדים מבינים שכאשר הם משתפים הם בעצם חופרים לעצמם את הקבר ועם כל שיתוף ושיתוף הקבר מעמיק וקשה אחר כך לצאת ממנו.
לכן אפילו שהם יודעים שהבגידה היא מעשה פסול, הם ישקרו כדי להסתיר זאת וגם אם יתפסו אותם על חם הם יכחישו ויכחישו כי הפחד ממחיר העונש כל כך גדול שהם יעשו הכל אבל הכל כדי להמשיך לשקר.
אנשים יוכלו לבוא ולשתף באמת רק אם יהיה להם בטחון שהם לא יקבלו עונש מוות על השיתוף שלהם. רק אם יוכלו באמת להודות בלי להרגיש שהם קופצים בנג'י בלי חבל שמחזיק את כפות הרגליים שלהם.
אנשים לא אוהבים להתאבד, אנשים לא אוהבים להתנדב להתאבד מרצונם החופשי והם יעשו הכל כדי להציל את התחת שלהם במקרה שיתפסו אותם.
כל התירוצים שבעולם יופנו כלפי הנבגד כולל האשמה שלו, כולל להגיד לו שהנבגד מדמיין, הוזה או סתם היסטרי מטומטם.
כדי לחפות על הבגידה הכל הולך.
אילו אפשר היה לבוא ולדבר על הדברים בלי שהצד השני מחזיק את מתג ההפעלה של הכסא החשמלי שגם אם הוא לא הורג הוא מייסר, אנשים היו מרגישים הרבה יותר בנוח להודות בדברים אנושיים כמו: משיכה למישהו אחר או מישהי אחרת בעודם נשואים, תשוקות אסורות, כמיהות אירוטיות, מחשבות אחרות ולא מסתירים אותן או מסתירים את המעשה.
אני כבר לא יודעת מה יותר כואב, הבגידה עצמה או השקרים כדי לטייח אותה או אולי שני הדברים גם יחד?
צילה שנהר – יועצת זוגית אישית ומגשרת
ייעוץ זוגי בצפון ואונליין
לקריאת המאמר הציפיות שיש לנו מהזוגיות מרקיעות שחקים ללחוץ כאן