סוגי בגידות נוספים של המהדרין
סוגים נוספים של בגידות
אני רוצה בפוסט זה לשתף אותך בסוגים נוספים של קטגוריות שאנשים מחשיבים כבגידה. אלו קטגוריות מחמירות יותר. דורשות כשרות מדויקת יותר. המטרה היא לא להכניס אותך לפאניקה אלא לעורר למחשבה.
בגידה ויזואלית –
יש אנשים, נשים וגברים שעצם ההסתכלות על אדם אחר זה מעשה בגידה מבחינתם. מדובר על הסתכלות על אדם אחר ברחוב או בים. בחוף הים העניין עוד יותר מאתגר כי גודל החזה מוגדל בצורה מלאכותית ובגדי הים קטנים יותר ויותר עם השנים כך שקשה מאוד לא להסתכל.
אני מארחת אצלי בקליניקה זוגות בהם לרוב האשה מרגישה נפגעת עד עמקי נשמתה אם בן הזוג שלה מסתכל על מישהי אחרת. זה נובע מרגשי נחיתות מאוד גדולים.
שאם אתה מסתכל על אשה אחרת אז אתה חושב שהיא יותר יפה ממני, שאני פחות שווה ממנה, למה אתה לא מסתכל רק עלי, זה לא מכובד להסתכל על נשים אחרות.
בגידה של אוננות –
יש נשים וגברים שמרגישים שאם בן או בת הזוג עינגו את עצמם זו בגידה. שהגוף של בן או בת הזוג שייכים להם. מותר לבן או בת הזוג לגעת בעצמו רק בצורה טכנית כמו סיבון במקלחת אבל כל מגע עצמי שיש בו עונג נחשב כבגידה.
כי אם היא מענגת את עצמה אז זה אומר שאני לא מספיק טוב בשבילה, שאני לא מושך אותה, שהיא לא נמשכת אלי, שהיא מעדיפה את עצמה מאשר אותי, שאין לי תפקיד, שהדילדו שלה שווה יותר ממני. שאין לי משמעות.
שאם הוא מאונן לבד אז אני לא עושה את תפקידי כי כל מגע שלו לצרכי מין ועונג חייב להיות רק ממני. שאם הוא נוגע בעצמו כנראה שאני לא מספיק טובה בשבילו, שהוא לא נמשך אלי. שאין לי שליטה על הגוף שלו.
הפקעת העונג הגופני העצמי ואיסור של אדם לגעת בעצמו כי בן או בת הזוג מאוימים מזה, הפך להיות "לגיטימי" אצל חלק מהזוגות. זה מוביל ללחץ לא נורמלי ולחרדות שהורסות את הזוגיות.
בגידה של פורנו –
לא פגשתי גברים אבל פגשתי נשים שמאוד נפגעו מזה שבן הזוג שלהן צופה בפורנו ונהנה מזה. זה נובע מתחושה של תחרותיות ותחושה של "אני לא מספיק טובה".
נשים מתרצות את זה כפעולה לא מוסרית של בן הזוג, כגועל נפש שכך הוא מענג את עצמו, כשותפות לפשע של ניצול נשים תמימות ומסכנות. וזה תלוי גם איזה פורנו.
עולם הפורנו מהווה פורקן לתשוקות האסורות שלנו, לכל ה"סטיות" לכל מה שאנחנו לא מעזים להודות או לעשות במציאות אבל הצפייה הפאסיבית מאפשרת סוג של שחרור לחוץ, מציצנות והרגשה שאנחנו בסדר כי יש עוד אנשים שעושים את זה.
סקס רגיל של גבר ואשה זה עוד נסבל. אבל מה עם סקס אחר? גבר עם גבר, לסביות, סקס עם גזע אחר, BDSM, השפלות, אלימות…. מה זה אומר עלי? מה זה אומר על עולמו הפנימי של בן הזוג שלי? מה זה אומר שאני לא יודעת את כל מה שמושך אותו ויש חלקים שאני לא יודעת, לא מקובלים עלי ומה יהיה אם אדע? שזה אומר שאני חיה עם סוטה בבית? עם הומו? עם אדם אלים?
כל כך קשה לנו עם החלקים האפלים שיש בנשמה של מי שאנחנו חיים איתו ואנחנו מפחדים שלא יוכל לעשות הפרדה בין המציאות לדמיון ולפנטזיה.
כי אם הוא צופה בזה אז מה זה אומר עלי כבת זוג? מה זה אומר עליו כאדם? והאם זה ישפיע על עוד תחומים בחיים שלו כמו אבהות?
בגידה רגשית –
להרגיש הרגשות אוהדים או להתאהב באדם אחר בסתר. אנשים מגדירים בגידה זו כמסוכנת כי יש תחום שלם של רגשות שאין לנו שליטה עליהם ואנחנו לא יודעים מה קורה אצל בן / בת הזוג שלנו. אין לנו רנטגן או קורא רגשות שמראה לנו מדי רגע ורגע מה הרגשות של מי שאנחנו חיים לצידו או לצידה.
בגידה תקשורתית –
לדבר עם אדם אחר שלא בזוגיות איתנו על נושאים החורגים מהנימוס המקובל.
נניח עובדים במקום עבודה מסוים שיש בו גם גברים וגם נשים. יש ציפייה שהשיחות עם המגדר השני או לא יהיו בכלל, או יהיו לצורך עבודה בלבד ומקסימום אפשר להוסיף להם מילות נימוס כמו שלום, תודה, סליחה, בבקשה ולהתראות. כל שיחה שהיא חורגת מהפוליטיקלי קורקט או חורגת מענייני עבודה נתפסת כבגידה או התחלה של בגידה. נקודת המוצא היא ששיחות צריכות להיות רק בתוך הזוגיות וכל שיחה עם אדם אחר היא חדירה לטריטוריה. במיוחד אם השיחות עם האחר הן תלונות על הזוגיות או נושאים שבינו לבינה.
בגידה מחשבתית –
פנטזיה אירוטית או מחשבות על אדם אחר. הרבה אנשים מאוד מאוימים ממחשבות סוררות שיש לבן או בת הזוג. אנשים פוחדים שמחשבה תהפוך למציאות ואם היא חושבת עליו אז בטח היא רוצה לבגוד איתו ואם הוא חושב עליה הוא בטוח מאוהב.
הגדרה כזאת מכניסה הרבה מאוד לחץ על המערכת כי למעשה אין לנו אפשרות לשלוט על אף מחשבה של אדם אחר. תכלס אנחנו אפילו לא מצליחים לשלוט על המחשבות שלנו אלא אם כן אנחנו נזירים בודהיסטים ופיתחנו מיומנות שליטה במחשבות לאחר עשרות שנות תרגול מדיטציה.
אם אנחנו לא שולטים על מחשבות של אדם אחר זה אומר שאנחנו נמצאים בחוסר וודאות ויש אנשים שממש קשה להם בממלכת חוסר הוודאות.
מתחילות שאלות כמו: על מי את/ה חושב/ת? מה אתה חושב/ת? מה דעתך על….? כדי להבין מה קורה בהלך הרוח של האחר. מעין ריגול תעשייתי בטוב כדי להוציא מידע על האיומים הפוטנציאלים ולמפות את מי שצריך לשים אליו או אליה לב בסביבה.
מה יש מתחת לכל ההגדרות של הבגידות האלו?
פחד שאני לא מספיק.
רגשי נחיתות.
תחרותיות.
פחד מאיבוד שליטה על האוטונומיה של האדם השני.
להגן על הטריטוריה בכל מחיר גם בדרכי מלחמה שיהרסו את הזוגיות.
קושי לשחרר. קושי לתת אמון.
אמונות יסוד שהעולם הוא אכזר ולא קל וחייבים להיות בכוננות של מלחמה.
חוסר וודאות לדעת מה קורה אצל השני/ה?
ומתחת לכל הפחדים האלו יש את הפחד להיפגע ופחד הנטישה שזה יושב על פחד המוות של אנשים. כי מבחינתם להיפגע זה סוג של מוות, ונטישה זה עוד יותר מוות.
מה אני חושבת?
שהגדרות מחמירות אלו של בגידה יוצרות סביבה רעילה ביותר לשני הצדדים. מוציאות את הכיף ממערכת זוגית שיש עליה לחצים אינסופיים ששוחקים אותה בכל מקרה. שמכניסות חרדה ויוצרות נבואה שמגשימה את עצמה.
צריך לזכור שזה שאנחנו בזוגיות לא נותן לנו את הלגיטימציה לשלוט על אדם אחר: מחשבותיו, עיניו, רגשותיו, שיחותיו. בשורה התחתונה אין לנו שליטה על שיחות של אדם אחר. זה שאנחנו מסכימים שישלטו עלינו וחושבים שבגלל שזה בסדר לנו אז זה אומר שגם השני חייב להסכים לתנאים שאנחנו מציבים, זה לא נכון.
לצערי אני רואה יותר מדי מערכות יחסים שהפכו לסוג של חוקר / נחקר. סוהר / אסיר. אשם / קטגור.
אוטונומיה בזוגיות זה דבר קריטי ביותר.
לזוגיות יש שני צדדים: כל אחד לבד ובחירה לחלוק חלק מהחיים ביחד.
התחלתם את החיים כאנשים עצמאיים. למה ברגע שנכנסתם לזוגיות מחייבת פלשו ההחמרות?