ממונוגמיה קלאסית למונוגמיה סדרתית

 

אני רוצה לדבר על תופעה מרתקת אליה אנו עדים בעשרים השנים האחרונות.
לפני 20, 30 שנה ויותר, לא היה מקובל להתגרש. לא משנה כמה היה רע, כמה היה סבל, כמה הזוגיות לא היתה מתאימה, לא התגרשו נקודה.
הזוגיות היתה עד המוות, או עד שסבא מת ואחר כך סבתא לא רצתה שום זוגיות (אהבה גדולה מהחיים? או טראומה וחוסר רצון לחזור שוב למערכת זוגית עד המוות?)
להתגרש לא היה אופציה, בכלל, בשום שלב וגירושים היו אות קלון יותר מסבל בזוגיות.
זוגיות היתה גזירת גורל שנשארים איתה לכל החיים.
מונוגמיה קלאסית זה בדיוק זה, להישאר ביחד בטוב, ברע, בעוני, באושר, בבריאות, במחלה, לא משנה מה, נשארים ומתמודדים.

בעשרים השנים האחרונות יש מגמה אחרת

כיום כ 50% מהזוגות מתגרשים. זוגות מתגרשים יותר מפעם אחת. או לא מתחתנים ומחליפים מערכות יחסים אחת אחרי השניה.
זה לא מוזר לשמוע היום זוג שנשוי בשנית, בשלישית וברביעית. זה לא מוזר שיש משפחות עם הרבה ילדים שמורכבות מהילדים שלו, שלה ושלהם. ולא רק מפרק א', אלא גם מפרק ב'.
את המונוגמיה הקלאסית אחת עד המוות, החליפה מונוגמיה סדרתית, בן זוג או בת זוג אחד או אחת בכל פעם. כשמדי כמה שנים נפרדים במטרה לחפש מערכת יחסים טובה ומדויקת יותר.
המיקוד של הזוגיות הופך להיות לא על הזוגיות אלא על האושר וההגשמה האישית שלי ואיזה בן זוג או בת זוג יתאימו לאני החדש שלי. אני משוחרר, חזק, עצמאי.
כמו שאסתר פרל אומרת. היום אנשים לא נשארים בזוגיות לא בגלל שממש רע להם אלא בגלל שנדמה להם שבמערכת יחסים אחרת הם יכולים להיות מאושרים יותר.
האידיאל היום של הזוגיות הוא לא הקמת המדינה, הציונות, יישוב הארץ, הישרדות והקמת משפחה. אידיאל הזוגיות היום זה איך למצוא בן זוג או בת זוג שיעשו אותי למאושר/ת.

כשמשהו פוגע באושר שלי, הגיע הזמן למצוא את זה או זאת שכן יגרמו לי להיות מאושר/ת

היום אנשים לא מסכימים להתפשר על דברים שהסבא והסבתא או ההורים שלנו הסכימו להתפשר.
היום מבינים שזוגיות היא לא לנצח וזוגות מתכוננים לזה.
"מזל שאני יכולה להתגרש ממנו" אמרה לי חברה שלי דקה אחרי שסיימה את החופה. תוך 3 שבועות הם היו גרושים לאחר שרבו ריב אימתנים על הסלון שאמא שלה קנתה להם בהנחה בחוברת המבצעים של כרטיסי האשראי.
זוגות נערכים מראש עם הגנה של הסכם ממון, מה שמראש גורם לסכסוכים גדולים עוד לפני הנישואין. הורים שעוזרים לילד או לילדה שלהם לרכוש דירה ושמים הון התחלתי כדי שהילדים יוכלו לקחת משכנתא ולהתחתן עם הבנק ל 30 שנים קדימה, לא רוצים שבמקרה של גירושים ההון שעמלו עליו כל החיים ילך לגרוש או לגרושה ולכן מראש מחתימים את הזוג על הסכם ממון שבמקרה של גירושין, ההון העצמי שהשקיעו יחזור אליהם בחזרה כדי לממן את הפיליפינית שתסעד אותם בזקנתם כשיהיו סיעודיים.

כשזוג מסתכל היום סביבו הוא רואה שהזוגיות של ההורים שלו לא היתה משהו, שזוגות סביבו מתגרשים, שזוגות שסביבו שנשואים מתלוננים על חיי הנישואים שלהם.
היום מבינים שזוגיות זה לא לנצח.
לא סתם ילדים וילדות דורשים בת מצווה ובר מצווה מפוארת. כי הם טוענים כבר בגיל 12 13 שחתונה עושים כמה פעמים, בר / בת מצווה עושים רק פעם אחת. תכלס גם ברית/ה ולוויה.

בעידן בו זוגיות נמדדת לפי מדד האושר האישי ואם אני מאושר/ת אז הזוגיות טובה לי ואם אני לא מאושר/ת אז ננסה לתקן משהו ואם לא אז ביי ביי, המונוגמיה הסדרתית רק הולכת ותופסת תאוצה.

מה החסרונות של מונוגמיה סדרתית:

1. צריך לא מעט כסף כדי להתגרש פעם, פעמיים או שלוש וגם למזונות כדי לדאוג לילדים מהאשה הראשונה, השניה ולפעמים השלישית.
2. לא באמת משקיעים בזוגיות כי תמיד יש תחושה שמאחר והיא כבר "פג תוקף" כדאי לחפש משהו אחר עם תוקף לכמה שנים קדימה.
3. להתגרש זה לא פיקניק בכרמל באביב, זה תהליך שיכול להיות טראומטי ולהשאיר צלקות עמוקות שמעיבות מלכתחילה על מערכת היחסים הבאה.
4. להתחיל פרק ב' עם מטענים כמו ילדים לא ביולוגים, אקסים או אקסיות לא מפרגנים או מפרגנות, תסבוכת משפטית, ירידה במצב הכלכלי, משפחות מורחבות שלא בהכרח משתפות פעולה עם כל הבאלאגן הזה, מעבר מגורים עם ילדים, ציפיות גבוהות ועוד…. כבר יוצרים התחלה מאוד מאתגרת שמראש שמה מכשולים לזוגיות החדשה.
5. הרבה מתייאשים באמצע ומעדיפים להישאר לבד.
6. לא התמודדת עם המכשולים בפרק א', סחתיין עליך, תקבל אותם שוב בפרק ב' והפעם הם יהיו מועצמים יותר. אי אפשר לברוח מהשיעורים שלנו בחיים, גם אם נחליף בן זוג או בת זוג כל חודש. לא נוכל לברוח מעצמנו.

 

מה היתרונות:

1. הזדמנות להתחיל משהו חדש ולהפיק לקחים אחרי ההבנה מה מתאים ומה לא.
2. הזדמנות להתמודד שוב עם שיעורים והפעם עם מורה אחר או אחרת. כי כמו בסעיף 6 אי אפשר לברוח באמת מהתמודדות.
3. הזדמנות להתבגר תוך כדי התהליך וללמוד מזה הרבה מאוד על עצמנו.
4. אם אין ילדים ורכוש משותף זה הרבה יותר קל.
5. הזדמנות חדשה לאהוב מכל הלב.