למה בגדת? אני רוצה הסברים ועכשיו!

 

בגידה זה עניין קשה וכואב. למה? כי זה סוג של מוות.
רק שבמוות האדם מת וזהו, בבגידה הנואף או הנואפת נמצאים מול העיניים. זה לא משנה אם ממשיכים לחיות בזוגיות או שלא, הבגידה תמיד תהיה מול העיניים גם אם יהיה גט תוך 5 דקות מרגע גילוי הבגידה.
אז מה מת בבגידה? האמון, האשלייה שאנחנו היחידים, התמימות, היכולת לטמון את הראש בחול שאין עוד אנשים שמתחרים איתנו גם אם הזוגיות שלנו טובה וגם אם היא ממש גרועה.
מי שנבגד דורש הסברים. הוא מרגיש שמגיע לו, שהוא נדפק, שהוא הקורבן בסיטואציה הזאת וכדאי שיהיה הסבר טוב לעניין הזה.

הבעיה היא שמי שבוגד נמצא בפני 2 אפשרויות:

1. לא תמיד יש לו הסברים רציונליים לתופעה שהיא ממש לא רציונלית.
2. גם אם יש לו הסברים לעניין הוא לא תמיד יגיד אותם כי הם ממש יכאבו לצד השני והצד הבוגד בין אם מדובר בגבר או באשה לא יזרו מלח על הפצעים שותתי הדם.

 

אני רוצה להתייחס רגע לאנשים מונוגמים שמוצאים את עצמם בוגדים. אלו יכולים להיות אנשים שבמהות שלהם מונוגמים, לא בגדו 15 שנים, 20 שנה, 30 שנה ופתאום מוצאים את עצמם חוצים כביש שבחיים לא דמיינו שיחצו. הם מלאים רגשות אשמה כי הם יודעים שזה לא בסדר ומצד שני מרגישים כל כך בסדר כי הלב שלהם נפתח שוב, הם מרגישים חיים והם לא מבינים איך יכול להיות שהתחושות האלה הן כל כך אסורות.
אנשים לא תמיד יכולים להודות בזה כי הם נמצאים במנגנונים של הדחקה והכחשה וייסורי המצפון הורגים אותם וגם אם הם לא בהכחשה קשה להם להודות בזה כדי לא לפגוע.
מה הם יגידו… התאהבתי?
ומה ישאלו אותם "למה התאהבת"? אפשר בכלל לשאול למה על דבר כזה?
זה לא שמישהו קם בבוקר ואומר לעצמו "היום אני מוצא אהבה חדשה", "היום אני הורס לאשתי את החיים", "היום אני מתכננת לחפש אהבה ולפגוע בבעלי".
נכון שיש אנשים שעושים זאת אבל הם לא הרוב.
רוב האנשים פשוט מוצאים את עצמם בשלב כלשהו בחיים נסחפים ללא שליטה לרומן כזה או אחר בדרגות התלהבות כאלו או אחרות ולא יכולים להסביר לעצמם למה.

הנחת היסוד (המוטעית) היא שאם היתה בגידה משהו לא בסדר בי כנבגד/ת ומשהו לא בסדר בזוגיות

זה לא בהכרח נכון, כי לפעמים בגידה מתרחשת גם כשהכל בסדר. גם כשמאוהבים, גם כשיש כבוד.
מתוך הנחת היסוד הזאת מתחילים לחפש אשמים. את הלא בסדר. את הקשיים.
מחפשים בכוח את הפערים ומשליכים עליהם את הבגידה.
כי חיי המין שלנו לא כמו שהיו. גם אם חיי המין בסדר גמור (גם אם לא מושלמים).
כי חיפשתי התרגשות.
אני רוצה לכתוב כאן משהו מאוד ברור.
אנשים לא בוגדים כדי לפגוע בבן או בת הזוג למרות שזאת התוצאה בפועל, הם בוגדים למען עצמם כי זה עושה להם טוב, כי הם מרגישים חיים, כי הם מרגישים שחזרו לנעורים, כי הם מרגישים שוב את האופוריה שייתכן שכבתה אחרי זמן מסוים בזוגיות כי הזוגיות עברה שלב.
אנשים לא בוגדים מתוך נקמה (לפעמים כן אבל זה לא הרוב), אנשים בוגדים כי זה עושה להם טוב ועל הטוב הזה קשה להם לוותר.
יכולה להיות בת זוג פצצה, מושלמת, מהממת מכל בחינה ועדיין יהיה מי שיבגוד בה ולהיפך.
יכול להיות בן זוג מדהים, מושלם, מהחלומות, מושא קנאה של כל העולם ועדיין היא תבגוד בו.
לא כי רוצים לפגוע אלא כי רוצים לעשות משהו למען עצמם בעולם כל כך תובעני עם אינסוף דרישות למען אחרים.

 

למה נבגדים דורשים הסברים?

כי הם מחפשים אשמים.
כי הם רוצים לבודד את הגורמים לבגידה כדי שזה לא יקרה פעם נוספת.
כי הם רוצים וודאות ומנסים למצוא נוסחא מתמטית כדי להתמודד עם הכאב. אבל אין נוסחא כזאת וגם לא תהיה אף פעם כי ענייני לב וענייני רציונלי לא תמיד נפגשים אחד עם השני.
זה כמו לשאול כמה קילו עולה קנאה?
אין שום קנה מידה שזה נפגש.

 

מה כן לשאול ואיך לשאול?

 

במקום לשאול שאלות של אינפורמציה אני מעודדת לשאול שאלות מהות:
מה היה חסר?
מה חיפשת?
מה הבגידה נתנה לך?
מה היית יכול/ה לעשות אחרת?
האם יש חרטה?

אלו שאלות שפותחות דיון ולא סוגרות דיון בגלל פחד לפגוע, תובענות או חקירה כענישה.

להתגבר על בגידה לבד זה לא קל. אני ממליצה להיעזר בי כאשת מקצוע בעניין.

 

אתה גבר נבגד? אני רוצה לתת לך וידאו בנושא

 

את אשה נבגדת? אני רוצה לתת גם הדרכות וידאו בחינם