ניכור בזוגיות – למה זה קורה ומה ניתן לעשות

ניכור בזוגיות
כל זוג שמגיע אלי לקליניקה מגיע עם רמה כזאת או אחרת של ניכור.

מה זה ניכור בעיניים המקצועיות שלי?

כשכבר לא אכפת כל כך אחד מהשני, כשיש אדישות, כשכל אחד מסתגר בעולם שלו, שהתקשורת הופכת טכנית של סידורים ומטלות, כשלא מתעניינים אחד בשני, כשהוא או היא מגיעים הביתה הלב נסגר ומרגישים את הכיווץ הזה, בפה, בגרון, בלב.
כשהסקס הופך להיות מטלה או כשהסקס הופך להיות הדבר היחיד שמחבר.
כשאומרים לי "אם לא היו לנו ילדים היינו נפרדים מזמן".

 

ניכור הוא תוצאה של….

 

הרבה פעמים טועים לחשוב שניכור זוגי זו הבעיה עצמה. אני רוצה לכתוב כאן שניכור הוא תוצאה של בעיות. נכון שהניכור בזוגיות הופך להיות עוד בעיה שמתווספת לשורת הבעיות שיש כבר אבל זה שלב עמוק יותר ומתקדם יותר של התפוררות הזוגיות.
מתחילות להתגנב מחשבות של "אין לי כוח ליזום מלחמות ושינויים, הלוואי שאלוהים יקח אותו / אותה ומישהו אחר יקבל החלטה במקומי".
או ניסיונות לדרדר עוד יותר את המצב הזוגי כדי שהצד השני ולא אני יקבל / תקבל החלטה לעזוב וכך האחריות לא תהיה עלי כי לא אני יזמתי אלא רק דרדרתי עוד יותר את מה שהיה גרוע מלכתחילה.

אז איך מתמודדים עם ניכור בזוגיות?

יש לי כמה שיטות בשביל זה. הן פשוטות, הן בחינם, אבל הן דורשות לצאת מהקורבנות וזה משהו שקשה לאנשים. הכי קל להגיד אני מנוכר כי היא לא מתעניינת בי. אני מנוכר כי הוא לא מתייחס אלי.
זה דורש לקחת מנהיגות ולעשות משהו לשינוי הטנגו הזוגי. זה דורש לקחת אחריות אמיתית ולא לעמוד עם סטופר ולצפות לתמורה מיידית כמו שאני רוצה. כי מגיע לי ממקום קורבני ותובעני.
אם את או אתה תתחילו את השינוי והוא יגיע ממקום אמיתי ולא מזויף עם ציפיות בשמיים. מה שיקרה זה שהצד השני יגיב בהתאם לאט לאט, כי גם לצד השני יש אינטרס לחיות באוירה טובה ונעימה.

איך עושים את זה?

מחזירים את האינטימיות, מתחילים להסתכל אחד לשני בעיניים, להתעניין באמת במי שנמצא מולי, להבין שמה שהלבשתי עליו או עליה לא בהכרח משקף את מי שהיא / הוא.
לשאול שאלות מעניינות ולא רק לצאת לידי חובה לשאלה "איך היה בעבודה"? ולתקוע את המילה מאמי בסוף
לשאול שאלות כמו מה דעתך על….?
איך את/ה חושב/ת ש…..?
לו היית במקומי מה היית עושה?
לנסות להיכנס לראש של השני, לא ממקום חוקר או כועס, אלא ממקום אמיתי ומתעניין.
לתת כבוד בלי לצפות לתמורה ובלי להתחשבן.
לתת לאחר את מה שהייתי רוצה שיתנו לי.
להתחשב.
להגדיל ראש
ליזום.

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להקטין את הניכור, אבל זה דורש מאמצים, דורש לשים את האגו בצד ואת המשפטים "מה אני פראיירית? גם הוא מנוכר אלי וגם אני צריכה להתאמץ בשבילו, שהוא יתאמץ".
ומהצד שלו "היא לא תשתנה, אני מכיר אותה, אין עם מי לדבר".
לא נכון…. שניכם רוצים מערכת יחסים זוגית שיש בה חום, אהבה, בטחון, אכפתיות, עדינות, חמלה, דאגה ואהבה. שניכם כמהים לזה אבל לא מודים בזה כדי לא להיתפס חלשים.
שניכם בטוחים שהצד השני בכלל לא רוצה את זה ואני יכולה להבטיח לכם שזה לא ככה, בכלל.
תנו לזה צ'אנס, כבר היום, כבר עכשיו. תראו את השינוי קורה.
אין כמו מבט כן, עיניים טובות, לב פתוח כדי להמיס את ההגנות שיש לצד השני. נכון שזה יקח זמן כי הצד השני יחשוב לעצמו "מה האינטרס, מה קורה פה, איפה המלכודת"? אבל אם זה אמיתי וזה עיקבי ולאורך זמן זה ישודר ואמת אי אפשר לזייף.

 

זה המצב בזוגיות שלך? יש ניכור? כמה זמן כבר יש ניכור? יותר מדי? אעזור לך ולכם גם בפגישות פרונטליות וגם אונליין

לתאום פגישת היכרות יש לשלוח ווצאפ ל 0506402526

לפוסט מה קורה כשהילדים מגלים בגידה?