הוא אמר לה שהוא רוצה לפתוח את הזוגיות

פתוח

הוא אמר לה שהוא רוצה לפתוח את הזוגיות.
נכון, הוא היה כן ושם את הדברים על השולחן. הוא לא צעיר, היא לא צעירה ועכשיו זה המאני טיים.
אין לו סבלנות לבגידות וגם לה לא.
אז הוא אמר לה את זה.
זה לא שהיא הופתעה מזה לגמרי, היא ידעה שזה הולך להגיע אבל כשהוא אמר לה את זה היא נפגעה עד עמקי נשמתה.
הרגישה נטושה, הרגישה לא מספיק טובה, הרגישה דחויה ועולמה חרב עליה באחת.
פתאום היא הבינה שיש עוד נשים שמתחרות איתה על ליבו והיא נבהלה ועשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב.
אספה את עצמה, שמרה הכל בבטן ורק אצלי היא בוכה בכי תמרורים.
הוא אוהב אותה, אבל לא רק אותה. הוא חושק גם בנשים נוספות, אולי אפילו אוהב. הוא לא רוצה לשתף אותה כדי לא לפגוע.
יש להם זוגיות טובה בסך הכל, ילדים, עבודה. לא זוג שממש רע לו.
הצורך שלו זה לפתוח, הצורך שלה זה לסגור.
הוא פוליאמור, היא מונוגמית.

 

"לא"? "לא"!

היא אמרה לו "לא" והוא החליט שבגיל שלו הוא כבר לא מסכים לשמוע "לא" כי הוא מספיק גדול להחליט על עצמו והעמיד בפניה עובדה.
בערבים היה יוצא ולא מודיע לה כלום, לפעמים היה חוזר, לפעמים לא.
הוא התחיל להסתיר ממנה דברים. היא הרגישה זאת והיתה חסרת אונים.

לפתוח את הזוגיות היא לא רצתה.
לשתף פעולה עם היציאות שלו עם "חברים" היא לא יכלה כי היא ידעה שמדובר בנשים ולא בגברים.
להתגרש היא לא רצתה וגם הוא.
היא היתה בוכה בלילות.
הוא היה מרגיש אשם שקשה לה עם החופש שהוא מבקש.

 

לפתוח את הזוגיות זה דבר מאודדדדדדד מאתגר ומאוד לא קל.
זה לוחץ לאנשים על המקומות הכי רכים ורגישים אצלם.
על הפחד לאבד, על חווית הנטישה, על תחושת הבדידות, על התחושה שהפסדנו בתחרות.
במיוחד כשזה נכפה עלינו.
הרבה אנשים חושבים שזוגיות פתוחה זה פתרון קסם, שזה WINWIN לכל הצדדים. שאפשר גם וגם.
תיאורטית זה נכון. בפועל זה לא מאוד קל ופשוט.

 

מה דעתך?

 

צילה שנהר יועצת זוגית אישית ומגשרת

קליניקה בכפר ורדים בצפון ואונליין

לפגישת היכרות 0506402526