כשהיא מצפה שהוא יתנזר מסקס

תתכוננו לפרובוקציה!!!
סבבה? אתם כבר מכירים אותי ויודעים שאני הכל חוץ ממתייפייפת.
בואו נדבר על זוגיות שאין בה סקס. ברוב הזוגות חוסר החשק המיני מגיע מצד האשה, למרות שיש מקרים (מועטים יותר) שחוסר החשק מגיע מצד הגבר, אבל בפוסט זה אני מדברת על הרוב ואצל רוב הזוגות שאין ביניהם סקס, זה נובע כי האשה איבדה עניין.

 

למה אני מתכוונת שאין סקס?

 

 

שאף פעם לא היה, או שיש סקס פעם בכמה חודשים וגם הוא גרוע ורק כדי לצאת לידי חובה, או בכמה שבועות סקס גרוע שוב כדי לצאת לידי חובה.
אני מדברת על מערכת יחסים בה לגבר הסקס הוא צורך בסיסי, וגם צורך במגע בעוד האשה יכולה להסתדר בלי סקס מצוין ויתרה מכך, עבורה סקס הוא עול, עונש, עוד מטלה שיש להיפטר ממנה ומייבשת את בן זוגה כליל.

 

 

 

ויש בזוגיות הזאת 2 אנשים שמתוסכלים מהמצב:

הוא מתוסכל שאין מגע, אינטימיות, סקס ומתוסכל מזה שהמצב לא הולך להשתפר.
היא מתוסכלת מזה שהוא לא מבין שזה לא מעניין אותה ומנדנד לה וכל מה שהיא רוצה זה שהם ימשיכו את הזוגיות אבל בלי העניין הלא חשוב והמעצבן הזה של מגע, אינטימיות וסקס.

היא מצפה שיעבור לו, שגם הוא יהיה א מיני, או שיתייאש.
הוא מצפה שהיא תלך לטיפול (שהיא לא רוצה), תעשה סקס כי צריך (וזה לא יקרה), ובחלום הכי רטוב הוא מצפה שהיא תיזום, תירצה, תתנפל עליו כמו חתולה מיוחמת (אין סיכוי שזה יקרה).

 

 

 

יש כפייה של א מיניות על הצד המיני

נשים כאלה יגידו משפטים כמו: הוא חולה מין, הוא לא שולט בדחפים המיניים שלו, אפשר לחשוב כבר מה כל כך חשוב בסקס, וינסו לגמד את העניין, כי באמת מבחינתן זה בכלל לא עניין.
כמו אדם טבעוני שלא אוכל מזון מהחי, אבל אותו טבעוני מכריח את בן הזוג הלא טבעוני להפוך לטבעוני ולא לצרוך מזון מהחי בשום מקום.
או הפוך, אדם שהוא לא טבעוני שמכריח בן זוג טבעוני לאכול מוצרים מהחי ולא מכבד את הבחירה הטבעונית.

הכפייה של ההתנזרות היא הנוראה בעיניי.
למה?
כי אם האשה לא רוצה, זה סבבה, כבודה במקומה מונח ואי אפשר להכריח אשה לעשות סקס אם היא לא רוצה.
אבל מה עם רצונותיו? למה הוא צריך להתאים את עצמו אליה? למה הוא צריך להתנזר מרצון כי זה מה שהיא רוצה?

 

 

 

ואז יש כמה אופציות:

1. להתנזר ולהיות ילד טוב, אבל להיות מתוסכל, נודניק, עצבני, בלתי נסבל, מסורס עד שהוא נהיה כבוי ומת מוות רגשי ואירוטי והופך לזומבי.
2. מוצא פתרונות מיניים בתשלום.
3. מוצא מאהבת אצלה הוא יכול לקבל ולמצוא חום, אהבה, מיניות, מגע.
4. אומר לאשתו, ביי ביי אני הולך לחפש מישהי אחרת שמיניות, מגע ואינטימיות זה משהו שחשוב גם לה.
5. מודיע לאשתו שהוא לא מסוגל להתמודד עם ההתנזרות הכפויה ומבחינתו הוא לא מוכן לשקר, לא לה ולא לעצמו והוא מודיע על פתיחה חד צדדית של הזוגיות, בידיעה, אבל לא בטוח שבהסכמה מצידה.

 

 

 

וכאן זה כבר תלוי באשה, כי יש כמה אופציות:

1. שהיא תמשיך להיות מתוסכלת בגלל שהוא עדיין בעוונותיו בעל צרכים פיסיים.
2. תתנגד בכל תוקף שהוא יעשה מיקור חוץ לצורך האירוטי שלו. ואם היא תתפוס אותו על בגידה – הלך עליו.
3. תיפרד ממנו ותחפש בן זוג אחר ואולי עם החדש היא תגלה שהיא כן מינית, או תחפש בן זוג א מיני וזה בסדר.

אבל האופציה הכי ראויה לדעתי זה שאותה אשה תבין שמיניות זה צורך בסיסי שלו ותכבד את זה ותאפשר לו מתוך כבוד ופירגון לעשות מיקור חוץ למה שהיא לא רוצה / מסוגלת לספק.
וכאן נשים רבות מאוד מתקשות מאוד לעשות את זה.
כי מבחינתן, אם הן כופות עליו התנזרות, הוא חייב להסכים להתנזרות הזאת מרצון כי "ככה זה בזוגיות".

זוגיות לדעתי זה לא כפייה.
לא כפייה שעליה לעשות סקס ממקום מרצה, לא כפייה עליו כדי שיתנזר כי ככה היא רוצה.
זוגיות לדעתי זה פירגון, לוודא שלאחר טוב, לכבד את הצרכים של האחר ולאפשר מיקור חוץ אם אין שום אפשרות בבית לספק את הצרכים בתוך הבית.

מה דעתכם?

 

 

 

 

צילה שנהר

יועצת זוגית אישית ומגשרת בצפון ואונליין.

עובדת גם עם זוגות מונוגמים וגם עם זוגות לא מונוגמים (פולי פרנדלי)

לפגישת היכרות 0506402526