איזה משאבים אישיים נדרשים כדי להצליח לשגשג כזוג או כאדם כשפותחים את הזוגיות?

בתור יועצת זוגית ואישית אני מאוד אוהבת לחקור, להתבונן, לשאול שאלות, לחפש דפוסים ומכנה משותף בין אנשים וגם לחקור את השוני.

אני מרותקת ממה שקורה בין אנשים בינם לבין עצמם (בתוכם) ולא פחות מרותקת במרקם הכל כך מעניין של מערכות יחסים וזוגיות באופן יותר ספציפי (אינטראקציות).

בשנים האחרונות אני חוקרת ומלווה אנשים וזוגות בזוגיות לא מונוגמית, שרוצים לפתוח ומתלבטים, שפותחים ולא יודעים מה לעשות עם זה כי מתגלעים הרבה קשיים ואתגרים ובפערים בין שני בני הזוג.

עם השנים ועם הניסיון אני רואה שכדי לצלוח בהצלחה נושא של פתיחת זוגיות (ולא רק לשרוד את זה או לא להתגרש) אלא באמת לשגשג דרושים גם לא מעט משאבים אישיים.

ואני רוצה לציין כמה מהם כאן:

כנות אישית

בטחון עצמי, ערך עצמי ותחושת קיום

אמון פנימי

ראש פתוח

כנות אישית:

זה אומר לא לספר לעצמם סיפורי אלף לילה ולילה, אנשים אלופים בהכחשות, הקטנות, אשליות, WISHFULL THINKING, זה אומר לדעת מה הגבולות שמתאימים להם, מה לא מתאים להם, זה אומר אותנטיות בלי לזייף, זה אומר לשים את הדברים על השולחן קודם כל בינם לבין עצמם.

אם הם מרצים הם יודעים שהם מרצים, אם הם מפחדים, הם כנים לגבי זה שהם מפחדים, אם הם מקנאים, הם כנים לגבי זה שהקנאה מפעילה אותם.

כנות אישית מובילה לכנות זוגית וכדי להצליח לעבור בשלום את תהליך פתיחת הזוגיות צריך כנות (ואני לא נכנסת כרגע ל 4 סוגי הכנות שיש).

בטחון עצמי, ערך עצמי ותחושת קיום:

תשמעו, לפתוח זוגיות זה חתיכת בום, לשני הצדדים, גם למי שרוצה לפתוח וגם ממי שמבקשים ממנו לשתף פעולה עם הפתיחה.

זה דורש טונות של בטחון עצמי, כי זה מאתגר, פתאום יש תחרות, פתאום יש עוד אנשים, פתאום זה מייצר טריגרים קשים, זה מערער את הבלעדיות שלנו, את זה שיש במונוגמיה רק זוג ופתאום יש עוד אנשים, את זה שיש תשוקות לאנשים אחרים ושרוצים לשים את זה על השולחן, שפתאום המובן מאליו, ההרגל, הנוח, המוכר והשאננות נבעטים ממקומם הטבעי, שפתאום המקום לא מובטח, שלא לדבר על הקנאה.

וכל הקיום שמבוסס על המוכר והידוע מתערער לטובת פחד נטישה, פחד מאובדן, ותחושה צורבת של אובדן התמימות, דאגות מהעתיד וכעס, זעם, אימה.

אדם שיש לו בטחון עצמי וערך עצמי מרגיש שהוא שווה, שהוא ראוי, בין אם הוא רוצה לפתוח או בין אם מבקשים ממנו את זה.

זה אומר שיש תחושה של נפרדות, אוטונומיה, עצמאות ומיקוד שליטה פנימי חזק, יציב ובטוח שיודע לעמוד בפני סערות וסופות.

שיש לו קיום גם כשהאדמה רועדת לו מתחת לרגליים.

אמון עצמי:

אדם שיש לו אמון בעצמו יודע ש:

יש לו כוחות נפשיים להתמודד עם שינויים. שהוא סתגלתן, שיש לו משאבים פנימיים, שהוא התגבר בעבר על משברים ויודע את להתגבר עליהם שוב, שיש לו כלים, ניסיון, שאם הוא עבר את פרעה, הוא יעבור גם את זה.

שאם הוא יינטש, ייעזב, ייפגע, יש לו את עצמו והוא אף פעם לא ינטוש את עצמו.

אף פעם, זו ברית בין הבתרים בין אדם לעצמו ומי שחווה את זה יודע בדיוק על מה אני מדברת. זה קורה אצל אנשים שחוו משברים קשים ויצאו מזה ויש להם אמון בעצמם.

ראש פתוח:

מגיל אפס התרבות מלמדת אותנו על ה"אחד" ועל ה"אחת" ולתמיד.

שיש גבר, אשה ושהכל צריך להיות בתוך הזוגיות באושר ועושר.

פתאום באה התרבות הלא מונוגמית ואומרת ש:

הרוב בוגדים והשקר הוא כואב, אז במקום לשקר למה לא לשים את הצורך האמיתי על השולחן.

אם גם ככה המודל המונוגמי לא משהו (40% מתגרשים בפרק א, 60% מתגרשים בפרק ב ויתר הנשואים לא כולם מאושרים עד הגג) אז אולי כדאי לפתח מודל אחר.

וזה בומבה לפרצוף!!!

התרבות הלא מונוגמית קוראית תיגר קשוח ומאתגר על המוסכמות, הדוגמות, האכסיומות שכולנו גדלנו עליהן ומבקשת מאיתנו לצאת מהמסגרת ולחשוב לא קונבנציונלי.

יש עוד הרבה נשאבים אישייים.
ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בתגובה למטה איזה עוד משאבים אישיים יכולים לעזור בפתיחת זוגיות ולעזור לזה לשגשג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צילה שנהר – יועצת זוגית אישית ומגשרת לזוגות ולאמונוגמיה, פולי פרנדלי, בגידות, ייעוץ זוגי, ייעוץ אישי, אונליין, ייעוץ ברשת, זוגיות פתוחה, לפתוח את הזוגיות, פוליאמוריה, זוגיות מאפשרת, טיפול זוגי, צפון, בצפון, טיפול משפחתי
0506402526