צילה שנהר

ייעוץ זוגי ואישי 050-6402526

רכישת ספרים וטיפולים

הרשמה לניוזלטר

לקבלת המתנה לשיפור הזוגיות מלאו מייל בלבד.

דואר אלקטרוני *

*בלחיצה על כפתור ההרשמה הינך

מסכים/ה לקבל חומר מהאתר.

הצטרפו אלי ברשתות החברתיות:

g

להכנס בדלת סגורה

 

אני כותבת לכם את הטור הזה בתחילת נסיעה ברכבת מת"א לנהריה.

חיכיתי ברציף הרכבת עם המוני בית ישראל: חיילים, סטודנטים, אנשי עסקים מעונבים, תיכוניסטים, דתיים וחילונים, גברים ונשים.

היה יום חם של סוף אוגוסט אך לא היה חם מדי והלחות דווקא לא איימה להטביע אותי במים מרחפים.

המעשנים למיניהם דחסו עוד מנה של ניקוטין לפני ההפסקה הכפויה של הנסיעה ברכבת, מוודאים שתכנס עוד מידה של רעל לגופם.

מדי פעם הכרוז הודיע על רכבות כאלה ואחרות שנכנסות לרציף ואני כהרגלי בקודש התבוננתי בעניין בכל המתרחש סביבי.

גיליתי שאני מאוד אוהבת להתבונן באנשים ובהתנהגות שלהם, בני אדם הם החיות המרתקות ביותר שאני מכירה ומסקרן להתבונן עליהם מהצד.

כשהגיעה הרכבת המוני בית ישראל התנפלו על הדלתות כאילו מחלקים ברכבת כסף מזומן. מרוב לחץ ודחף לעלות הנוסעים אפילו לא נתנו לאנשים לרדת קודם מהקרון ונוצרה התנגשות חזיתית של אלו הרוצים לרדת בתחנה ואלו הרוצים לעלות בו זמנית וחוסר הסבלנות חגג לתפארת מדינת ישראל.

אני מן הסתם לא נדחפתי עם הקבוצה הלחוצה וחיכיתי בסבלנות עד שאוכל לעלות, מביטה משועשעת במתרחש.

 

בזמן שהסתכלתי במחזה שניכרה בו השפעת "הלבנט" לכדה את עיני תמונה קצת שונה בנוף.

גיליתי שבמרחק כמה מטרים מהדלתות של הרכבת יש בחלק מן הקרונות דלתות צרות שנפתחות עם ידית ולא נפתחות בצורה אוטומטית כמו הדלתות הרגילות. איך שמתי לב אליהן אתם בטח שואלים?

 

מאוד פשוט! ראיתי גבר בגיל העמידה שחמק מהקבוצה המתגודדת בכניסה לדלתות הרגילות וניסה לפתוח אותה למרות שהיתה נעולה ולמרות שהיה עליה סימון באמצעות מדבקה בולטת שאין כניסה.

אך הוא לא ויתר, הוא ניסה לפתוח את הדלת  והפעיל עוד יותר כוח ועוד יותר כוח חרף העובדה הפשוטה שהיא היתה פשוט נעולה.

ההתמדה שלו היתה ראויה לציון כי אפילו כשכבר ערמת האנשים עלתה לרכבת ואנוכי יחד איתה, הוא עדיין ניסה.

כשראיתי אותו מיד עלתה בראשי הכותרת לטור זה "להכנס בדלת סגורה" ומיד צצו בראשי רעיונות לכתיבה. הודיתי בליבי לאותו אדם על  השראה והתיישבתי לכתוב.

 

חשבתי לעצמי שגם אנחנו כבני אדם נוטים להכנס בדלתות סגורות ונעולות ולא מוותרים על הנסיון. אנו משקיעים עוד אנרגיות בנסיון עקר לפתוח משהו שלא יכול / לא רוצה / לא אמור להפתח, במקום להניח לזה ולחפש דלתות שכן נפתחות.

מיד תתקוממו ותשאלו אותי "צילה, ככה את אומרת לנו לוותר על ניסיונות לקצר דרכים? ללכת נגד הזרם ולנסות משהו אחר? האם לכך את מעודדת"? ואומר לכם "לא ולא, לא לכך כוונתי. אני כן מעודדת אתכם לנסות דרכים לא שגרתיות, מעודדת אתכם לחשוב מחוץ לקופסא, אך בו זמנית מעודדת אתכם לחשיבה כדי להעריך את המצב ולבחון האם הוא שווה את השקעת האנרגיה או לא. לבדוק האם המצב הוא פול גז בניוטרל"?

 

חשוב להתמיד במטרה אך האם זו המטרה הנכונה?

זה נכון שאותו אדם יכול היה להתעקש לפתוח את הדלת הנעולה ברכבת. הוא היה יכול לנסות לשבור את הדלת, להשיג פטיש 5 ק"ג ולשבור את המנעול, להזעיק פורץ מנעולים אך מה היה יוצא לו מזה? האם לא היה משקיע אנרגיות לחינם? האם לא היה צריך לפצות על הנזק שגרם למנעול הדלת?

 

לפני תקופה נטרקה לי בפרצוף דלת שקיוויתי שתפתח לרווחה. לא רק שהיא נטרקה לי בפרצוף זה היה מלווה בהשפלה, עלבון וכוונה בוטה לפגוע והאמת... באמת נפגעתי ועד עמקי נשמתי.

שבועיים הסתובבתי הלומה כאילו היכה בי ברק, העלבון מסרב להיעלם וניסיתי להבין מדוע ולמה הדלת נטרקה לי בפרצוף בצורה כל כך צורמת.

כעבור שבועיים קבלתי את טריקת הדלת לא רק בע"פ אלא גם באמצעות מכתב לקוני וקר שבא לחתום את הגולל סופית ולוודא שאני מחוץ לפרוייקט. הגרוע ביותר היה ששילמתי כסף שלא הוחזר לי מעולם.

כשקבלתי את המכתב התלבטתי מה לעשות. האם להוכיח אותם על טעותם? האם לנסות להפעיל פרוטקציה כדי לפתוח את הדלת הטרוקה? האם לנסות ולהתעמת איתם ולפתוח אותה בכוח עם פטיש 5 ק"ג? או אולי פשוט לוותר ולראות מה קורה?

מאחר שאינני טיפוס תבוסתן היה לי קשה לוותר, הרגשתי שאם רק אביא את פורץ המנעולים הנכון אצליח לפתוח את הדלת אבל קול פנימי עמוק וברור הנחה אותי להניח לדלת הסגורה ושלא יקרה כלום אם יפגע לי האגו.

בפנים ידעתי שאם הדלת הזאת נטרקה לי בכזאת נחרצות כנראה יש לכך סיבה וכנראה שמדובר בסיבה טובה.

הסיבה לא אחרה לבוא... שיטוט מקרי באינטרנט פתח לי דלת אחרת שהתאימה לי הרבה הרבה יותר ולא רק זה. במקום לכפות על עצמי מסלול ודרך ארוכים, מייגעים ולא תמיד נחוצים, נפתחה בפניי דלת קצרה, קלה ומהנה שהביאה אותי לאותה נקודה אליה רציתי להגיע בפחות עצבים, פחות זמן, פחות עגמת נפש ובלי לפשוט את הרגל.

 

איפה בחיים שלכם אתם מנסים להכנס בדלתות סגורות?

האם לא כדאי לוותר על האנרגיה ולהשקיע אותה בדלתות שכן נפתחות לרווחה? האם בגלל שאנחנו עדיין לא רואים את הדלת הנוספת שאמורה להפתח אנחנו נכנסים ללחץ ומנסים בכוח לפתוח את הדלת הסגורה?

אם אתם רואים דלת סגורה ואתם רוצים להכנס אני ממליצה כן לנסות ולפתוח אותה, אבל אם היא סגורה ונעולה לחלוטין, תפעילו שיקול דעת. האם כדאי להשקיע פול גז בניוטרל ולפתוח אותה לא משנה מה. או פשוט להרפות, להניח, לנשום עמוק, לוותר על האגו הפגוע, לקחת צעד אחורה ולראות אם יש בכלל במרחק לא גדול משם דלתות פתוחות לרווחה שכבר מסמנות להיכנס דרכן ולהגיע לאותה מטרה בדיוק.

 

בזוגיות

כיועצת זוגית אני בהחלט רואה לא מעט זוגות שבהם אחד מבני הזוג או שניהם ביחד מנסים להכנס בכוח לדלת סגורה של בן / בת הזוג.

יש לכל אחד מבני הזוג את עולמו הפרטי ואת "החדר הפרטי" שלו. לא תמיד צריך לשתף בהכל ומותר (כן מותר) שתהיה פרטיות.

לפני שהפכתם להיות בני זוג הייתם אנשים בפני עצמכם. זה שאתם כרגע בזוגיות לא אומר שאתם צריכים לוותר לחלוטין על מי שאתם / או מי שהייתם.

אם אתם רואים ש"הדלת" של בן / בת הזוג סגורה, כבדו זאת והניחו להם. אל תפרשו זאת כאילו הם מסתירים מכם משהו, כאילו הם דוחים אתכם או ממדרים אתכם.

תנו לעצמכם ותנו לבן / בת הזוג שלכם את המרחב שכל אחד זקוק לו. לא לחנוק, לא להתעלק ולא לעשות שום דבר בכוח .

אם תפעילו כוח מוגזם אתם תתעייפו, הצד השני יפעיל כוח נגדי עד כדי התמרדות ואתם תצאו מתוסכלים, עייפים, כועסים וממורמרים.

המוטו שלי הוא "חיה ותן לחיות". כמו שלא הייתם רוצים שיכנסו לדלת הסגורה שלכם כך אל תתפרצו לדלת הסגורה של מי שאתם באינטראקציה איתו.

כבוד, מרחב.... אלו מונחים שקצת סובלים ממחסור בזוגיות של היום.

למה? כי אנחנו דור של סיפוק צרכים מיידי. אם האשה רוצה לדבר עם בעלה זה חייב להיות עכשיו, גם אם זה מאוד לא נוח לו כרגע או בגלל שהוא לא יכול. האשה מתפרצת עליו ומרגישה שהוא לא קשוב לצרכיה כי כרגע היא במשבר וצריכה את עזרתו.

הגבר מצידו מרגיש שהאשה לא מתחשבת בצרכיו, מנדנדת לו, מציקה לו, שתלטנית ובלתי מתחשבת והוא מאבד את החשק לעזור לה.

כך מתחיל מעגל של שיח חרשים, כעסים, תסכול, מצוקה ונטירת טינה עד כדי "נקמה" בזמן ובמקום שהכי כואבים לשני. משם הדרך לסבל ולמלחמות קצרה להחריד.

 

 

 

מה עשיתי עם אותה דלת שנטרקה לי בפרצוף? שלחתי מייל לאותם אנשים שטרקו לי את הדלת והודיתי להם על הדלת הסגורה כי בזכותם מצאתי דלתות אחרות פתוחות.

גם על דלתות סגורות צריך להודות.

תודה!!!

 

 

האם אתם מרגישים שאתם תקועים מול דלת נעולה של בן / בת הזוג ולא מצליחים לתקשר איתם?

האם אתם מרגישים שכל מה שאתם עושים לא מצליח לפרוץ את החומה והביצורים של בן / בת הזוג?

האם אתם חווים תסכול מתמשך ומרגישים שאתם לא מצליחים לתקשר בצורה סבירה כי אתם או נמנעים או צועקים?

האם אתם כועסים על בן / בת הזוג?

 

אם עניתם בחיוב על מרבית השאלות, אני מזמינה אתכם לפגישה ראשונה ללא תשלום ע"מ להכיר לכם את השיטה המדהימה לייעוץ זוגי, שיטה פרקטית ויעילה שעזרה להרבה מאוד זוגות שטיפלתי בהם עד עכשיו.

 

צילה שנהר – יועצת זוגית, אישית ומגשרת.

ייעוץ קצר, פרקטי הנותן כלים לא רק לזוגיות אלא למערכות יחסים בכלל.

פגישה ראשונה חינם.

אפשרות לטפל גם בסקייפ בכל הארץ ובישראלים בחו"ל.

050-6402526

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן